מקורות ונימוקים:
משנה חולין פרק א’ משנה ו’, כשר בכהנים פסול בלוים כשר בלוים פסול בכהנים. מבואר שהכהנים אינם נפסלים בשנים, אלא מגיל י”ג ואילך רשאים לעבוד, בשונה מן הלווים.
כן פסק הרמב”ם אלא שכתב שבפועל אין אחיו הכהנים מניחים אותו לעבוד עד גיל עשרים, זה לשון הרמב”ם בהלכות כלי המקדש פרק ה’ הלכה ט”ו: כשיגדל הכהן ויעשה איש הרי הוא כשר לעבודה, אבל אחיו הכהנים לא היו מניחין אותו לעבוד במקדש עד שיהיה בן עשרים שנה, ואינו נכנס לעזרה לעבודה תחלה אלא בשעה שהלוים אומרים שירה.
בנוגע ללווים, מבואר בגמרא בחולין כ”ד. בזה”ל, כתוב אחד אומר מבן חמש ועשרים שנה ומעלה וכתוב אחד אומר מבן שלשים. אי אפשר לומר שלשים שכבר נאמר כ”ה, ואי אפשר לומר כ”ה שכבר נאמר שלשים, הא כיצד? כ”ה ללמוד ושלשים לעבודה, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה’ שנים שוב אינו רואה.
עוד מבואר שם, ת”ר כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה ומומין פוסלין בו, בן לוי מבן שלשים ועד בן חמשים כשר לעבודה ושנים פוסלין בו, במה דברים אמורים באהל מועד שבמדבר אבל בשילה ובבית עולמים אין נפסלין אלא בקול, ע”כ.