שאלה:
אם יהודים כבר לא יכולים לקיים טקסים והקרבת הקרבנות בבית המקדש,
האם זה אומר שהם תמיד בחטא?
תשובה:
אכן בזמן בית המקדש, אדם שחוטא היה מקריב קרבן ומתכפר לו, וכעת אין בית המקדש שנקריב קרבן שיכפר בעדנו.
אולם כבר אמרו חז”ל שבזמן שאין בית המקדש, אמירת פרשת הקרבנות היא במקום הקרבת הקרבן עצמו. ולכן תיקנו חז”ל את אמירת הקרבנות לפני התפילה.
כפי שמבואר בגמרא במגילה ל”א: ששאל אברהם אבינו את הקב”ה במה יתכפרו החטאים לעם ישראל, אמר לו בקרבנות, ושאל אותו במה יתכפר להם כאשר אין בית המקדש. השיב לו הקב”ה, כבר תיקנתי להם סדר קרבנות, שכל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ואני מוחל להם כל עונותיהם.
בברכה שנזכה במהרה לבניין בית מקדשנו
הרב דוד אוחיון
ירושלים עיר הקודש
מקורות ונימוקים:
פסק השו”ע או”ח סימן א’ סעיף ה’, טוב לומר פרשת העקדה, ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים חטאת ואשם.
ועיין בפירוש עטרת צבי על השו”ע או”ח סימן א’ ס”ק י”א, שכתב לבאר דהיינו טעמא, הואיל ומצאנו בגמרא במגילה ל”א ע”ב, שאמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא שמא יחטאו ישראל ותעשה להם כאנשי דור המבול, א”ל לאו. אמר לפניו במה אדע, א”ל קחה עגלה משולשת, אמר תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם, א”ל כבר תקנתי להם סדר קרבנות שכל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני קרבן ואני מוחל להם כל עונותיהם, ע”כ.
כפי שדרשו חז”ל ונשלמה פרים שפתינו, דהיינו שבזמן שבית המקדש חרב ואין אנו יכולים להקריב קרבנות, מי שעוסק בפרשיות אלו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבן.
ודרשו בגמרא במנחות דף ק”י “זאת התורה לעולה, למנחה, לחטאת ולאשם” – “כל העוסק בפרשת עולה, כאילו הקריב עולה, כל העוסק בפרשת מנחה, כאילו הקריב מנחה”.
כן כתב רבינו יונה בספר שערי תשובה שער ד’ סעיף ח’ בזה”ל:
ועתה כי אין לנו קרבנות בעונותינו ובעונות אבותינו, אם חטא בהרהורי הלב או שעבר על מצות עשה, יקרא פרשת העולה אשר בתחילת סדר ויקרא ובתחילת סדר צו את אהרן. כי מקרא פרשת הקרבן יהיה לנו במקום הקרבת הקרבן, בין שנקרא בכתב בין שנקרא בעל פה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מנחות ק”י: כל העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה, בפרשת חטאת – כאילו הקריב חטאת, בפרשת אשם כאילו הקריב אשם.
