אכל תמרים ומזונות ושכח בעל המחייה להזכיר “על העץ”

מקורות לכאו’ נראה שהדבר תלוי במחלוקת הראשונים, אם דין שכ”מ שדבריו ככתובין וכמסורין דמו נאמר רק בחולה מסוכן למות, או

מקורות וביאורים: א). כ”כ בקצרה בשו”ת יביע אומר ח”ה (חאה”ע סי’ ה’ או’ ח’) במוסגר. שאותם עיתונים המפרסמים מכירת פאות,

מקורות ונימוקים: בראשית פרק כד פסוק ב’:  וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי: בראשית פרק

מקורות ונימוקים: אבא הוא שם תואר כבוד ואיננו שם עצם – לפיכך ניתן לקרוא בו גם למי שאיננו אב ראשית

מקורות ונימוקים: בגמרא בנדרים דף ל”ב: מבואר כי שם בן נוח הוא מלכי צדק מלך שלם, והדבר ברור כי שם

מקורות: [1] כמבואר בזוהר הקדוש פרשת פנחס דף רט”ז ע”ב, ובזוהר חדש דף נ”ז ע”ב, והוא מסוד הפסוק “הא לכם

מקורות ונימוקים: דרשו רז”ל: (מכילתא פרשה ט) “ושמרתם את המצות” קרי ביה המצות, כשם שאין מחמיצין את המצה כך אין

מקורות ונימוקים נפנוף להבערת אש לצורך אוכל נפש כתב מרן השו”ע בהלכות יום טוב (סימן תקב סעיף א) בדין יצירת

מקורות: תחילה וראש יש לדעת, דבנידון שלכם, המוצא בודאי כדין עשה שטרח להכריז, דאע”ג דכתבתם שהמזוזות נמצאו “במקום הומה באדם”