שאלה:
השנה חל שביעי של פסח ביום שישי, רציתי לשאול האם אני יכולה לשים חומוס ושעועית בחמין שאני מכינה ביום חמישי לכבוד שבת, למרות שאנחנו לא אוכלים בפסח קטניות?
והאם אני יכולה בשבת שלאחר הפסח להוציא מהארון שמכרתי לגוי מוצרים שאינם בכשרות לפסח או שיש בהם חמץ?
תשובה:
הנך רשאית להוסיף לחמין של שבת קודש חומוס ושעועית ושאר קטניות על מנת לאוכלם בשבת שהיא לאחר חג הפסח, אך עליך לשים לב שלא להתבלבל ולאכול מהם בפסח, הואיל ומנהגכם שלא לאכול קטניות בפסח. [האשכנזים שאינם אוכלים קטניות ומקפידים אף על בליעות קטניות בכלים של פסח, לא יבשלו בכליהם את הקטניות].
בנוגע להוצאת מוצרים שהונחו בארון של מכירת החמץ לגוי ככל שהם מוצרים שאין בהם תערובת חמץ אין בעיה כלל להוציאם בשבת שהרי לא נמכר לגוי אלא החמץ בלבד.
בנוגע למוצרים שיש בהם חמץ שנמכרו לגוי, דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יחווה דעת שניתן להוציאם בפסח ולהשתמש בהם, אולם יש שכתבו שאין להשתמש בחמץ בשבת זו משום איסור מוקצה, ויש שכתבו שאין ראוי לעשות כן הואיל ויש בכך זלזול ברצינות מכירת החמץ לגוי.
מקורות וציונים:
אכילת קטניות בשבת איסור חג פסח
שימוש בקטניות בפסח בכדי לאכלם בשבת איסור חג פסח, מותר גם לאלו אשר אינם אוכלים קטניות בפסח, הואיל והקטניות אינן חמץ, ואף אינם מוקצה, שהרי אילו יבוא שכן שנוהג לאכול קטניות ויבקש ללוות קטניות ילוו לו, כמו כן יתנו קטניות לילדים קטנים האוכלים קטניות דווקא, לכן אין מניעה מלהכין קטניות בפסח לשבת שלאחר הפסח.
אולם האשכנזים הנוהגים איסור גם בבליעות קטניות, עליהם לשים לב שלא לבשל את הקטניות בסירים המיוחדים לפסח. ובכל מקרה כל מי שנוהג שלא לאכול קטניות בפסח, צריך לשים לב שלא לאכול בטעות קטניות בחול המועד בשעת הכנת התבשילים לשבת.
אכילת מוצרים שאינם כשרים לפסח בשבת איסור חג פסח
כמו כן מותר להשתמש במוצרים שאינם כשרים לפסח שהונחו בארונות המסומנים כמושכרים לגוי בפסח, הואיל ובשטר מכירת החמץ לגוי, אין מוכרים לגוי את כל המוצרים שאינם כשרים לפסח, אלא מוכרים לו רק את החמץ עצמו. לפיכך כל מוצר שאין בו חמץ או תערובת חמץ, לא נמכר לגוי כלל ואין שום מניעה מלאכלו בשבת איסור חג פסח.
אכילת חמץ שנמכר לגוי בשבת איסור חג פסח
לעניין השימוש במוצרים שיש בהם חשש חמץ בשבת שלאחר שביעי של פסח, נחלקו הפוסקים. ויש בדבר שני חששות עיקריים, האחד חשש זלזול במכירת החמץ לגוי, שהרי נוטל היהודי את מה שמכר לגוי קודם למוצאי השבת שבא הגוי והיהודי קונה ממנו בחזרה את החמץ.
חשש שני הוא משום מוקצה, שהרי בערב שבת בין השמשות הוקצו מוצרים אלו מדעתו של הישראל משום איסור אכילתן בפסח, שמא משום כך יהיו הם מוקצה כל השבת ולא יוכל לאכלן.
בנוגע לחשש הזלזול במכירת החמץ, כבר כתבו הפוסקים שמאחר ובשטרות מכירת החמץ מופיע סעיף מפורש האומר שהישראל רשאי לקחת מהמוצרים שנמכרו לגוי ואם ירצה הגוי להשלים את התשלום עבור החמץ שקנה, ישומו את מה שלקח היהודי מהגוי ויפחיתו את הסכום משווי התשלום אותו צריך הגוי לשלם לרב, לכן אין מניעה מהישראל ליטול בשבת של איסור חג פסח, חמץ שנמכר לגוי.
אך בנוגע לחשש מוקצה בחמץ בשבת איסור חג פסח נחלקו הפוסקים. בשו”ת יחווה דעת חלק ב’ סימן ס”ד כתב שאין בזה איסור מוקצה כלל, כי מוקצה מחמת היום שעבר איננו מוקצה. כפי שכתב בתוס’ בביצה ד’. והרא”ש בפסקיו לסוכה פרק ד’ סימן ה’. וכתב בסוף דבריו בזה”ל, לסיכום: מותר לאכול חמץ ביום שבת שלאחר שביעי של פסח, ואין לאוסרו משום מוקצה. ובלבד שלא יטול מהחמץ בעצם יום השביעי של פסח, שאם כן הרי הוא עובר עליו בבל יראה ובבל ימצא, וגם הרי הוא חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה.
אולם דעת שער המלך הלכות יו”ט פרק א’ הלכה כ”ד, והפרי מגדים סימן תצ”ח ס”ק ז’ ועוד כי גם במוקצה מחמת היום שעבר יש להחמיר משום מוקצה כאשר האיסור ביום שעבר הוא דאורייתא, בשונה מדברי התוס’ שעסקו במוקצה מחמת היום שעבר שהיה אסור מדרבנן. ובספר הליכות שלמה עמוד שמ”ב ובספר אורחות שבת חלק ב’ פרק י”ט סעיף שע”ז הביא משמיה דהגרש”ז אוייערבך זצ”ל שיש להמנע, וגם בשו”ת אור לציון כתב שראוי להמנע, וכן כתב לאסור בספר מאמר מרדכי כרך א סימן י”ט.
