מקורות ונימוקים:
בגמרא בשבת דף קי”ח: איתא, אמר מר רובן של צדיקים מתים בחולי מעיים, ואמר רבי יוסי יהא חלקי ממתי בדרך מצווה.
ושואל שם המהרש”א, והרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזירתם, כיצד אם כן שייך לומר יהא חלקי ממתי בדרך מצווה?
ותירץ המהרש”א, שעל ידי עסק המצווה אמנם אין ניזוקים, אך ככאן הכונה למיתה בדרך למצווה ולא על ידי המצווה.
מבואר בדבריו, שהפירוש שלוחי מצווה אינם ניזוקים היינו, שהדרך למצווה לא תגרום להם למיתה או לנזק, אולם מי שנגזר עליו נזק, יתכן שיגרם לו הנזק בעת הליכתו לדבר מצווה.
כמו כן כתב בתוספת ביאור, הגאון הגדול הגר”ח קנייבסקי זצ”ל בספרו טעמא דקרא על פרשת חיי שרה. שם כתב לשאול בנוגע למיתת שרה אמנו על ידי עקידת יצחק, והרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים? וכתב לבאר ששלוחי מצוה אינם ניזוקים היינו שהדרך למצוה לא תהא “סיבה” לנזק שהשטן מקטרג בדרך או בשעת סכנה וכדומה כי הדרך למצוה מגינה. אבל מי שהגיע שעתו למות זכות היא לו שימות בשעת עסק במצוה.