מקורות ונימוקים:
דין בריא החולה באופן מקרי במעיו, מבואר בשו”ע סימן ע”ו סעיף ה’ שצואה בפי הטבעת אפי’ היא מכוסה אסור לקרות לדברי הכל ואף ההרהור אסור כמבואר במשנ”ב בסימן פ”ה ס”ק ט”ו בשם הפמ”ג. אמנם לגבי תפילין שהוא דאורייתא שמספיק להניחם זמן קצר, עליו להניחם לזמן קצר ובברכה.
אמנם לגבי מי שסובל מחולי מעיים תדיר כתבו הפוסקים מסברא ובכחא דהיתרא להתיר להתפלל כרגיל כל זמן שאינו מריח ריח רע.
כן כתב בשו”ת מנחת יצחק חלק ו’ סימן י”א וי”ב וכן כתב שו”ת דברי יציב חלק א’ סימן נד’ וכן פסק הגרש”ז אויערבך בהליכות שלמה פרק כ’ אות י”ד וכן פסק בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סימן י”ז וכן כתב בפסקי תשובות ובספר הלכה ברורה שם בשם גדולי האחרונים.
ולגבי מי שעבר ניתוח, ומחובר לשקית שם מתנקזים יציאותיו, כתב בשו”ת מנחת יצחק חלק י’ סימן ח’ להתיר בלא פקפוק כלל, היות ותוכן המעי יוצא החוצה לתוך השקית א”כ אין כאן צואה בפי טבעת שהוא חמיר טפי ואף אין כאן דין צואה על בשרו שהוא מחלוקת כיון שיוצא חוץ לבשרו ואינו נוגע בבשרו כלל אלא חשיב כצואה על בגד ובכה”ג הדין מפורש במשנ”ב ס”ק ט”ו וז”ל -“אבל כשהיא על בגדיו ומכוסה שרי לכולי עלמא”.
2 תגובות
שלום רב כבוד הרב היקר! חייל בשטח או אדם שנקלע בחיים לאיזה סיטואציה שהגוף שלו לא נקי, צואה בפי הטבעת שזה וודאי לא אובססיה, ואין לו מים או נייר לנקות האם מותר לו להניח תפילין בלי ברכה ובלי להגיד שום פסוק רק בשביל לקיים את מצוות הנחת התפילין שהגוף שלו לא נקי? או שאותו יום לא יניח ויפסיד את המצווה?
שלום וברכה
במצב כזה עליו לנסות בכל דרך לדאוג לנקות את עצמו, אולם במצב כזה לא ניתן להניח תפילין.