הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה:

ראיתי דירה דרך מתווך בסך 1,270,000 ש”ח סיכמנו בעל פה על תיווך 20 אלף, רציתי את הדירה ובדקתי אפשרות מימון.
נמרחתי ולקח לי חודשיים, לאחר חודשיים, פניתי למתווך, ואמרתי לו שאני רוצה להתקדם ולקנות את הדירה, הוא אמר לי שהמוכר כבר לא רוצה למכור, אמרתי לו שיתן לי את הטלפון של המוכר הוא לא הסכים, אני ידעתי מי העו”ד שמלווה את העסקה, פניתי אליו וקבלתי ממנו את הטלפון של בעל הדירה,
דיברתי איתו, מה שהתברר שהיו כמה מתווכים שעובדים על הדירה, והמתווך שהציע לי את הדירה, משך את בעל הדירה במשך 5 חודשים עם כל מיני הבטחות, ולכן בשלב מסויים בעל הדירה החליט שהוא לא עובד איתו יותר, והוא לא מוכן למכור את הדירה, ללקוח שאותו מתווך מביא, ובאמת בעל הדירה לא הסכים למכור לי את הדירה היות ואני באתי דרך אותו מתווך, (יש לציין שהמוכר הוא אדם קשה, מרובע, וקשוח), לאחר שיכנועים ואחרי שהסכמתי להוסיף לו עוד 10,000 שקל הסכים למכור לי, ואכן עשינו חוזה ע”ס 1,280,000 ש”ח. בשעה טובה.

כמובן שהמתווך עכשיו דורש דמי תיווך 20,000 ש”ח.
האם אני צריך ליתן לו דמי תיווך, שהרי דרכו לא הייתי מצליח לקנות את הדירה כלל שהרי המוכר לא היה מסכים למכור דרכו, ובגלל זה הוצרכתי להוסיף לו עוד 10 אלף בשביל שיסכים. ועוד שהמתווך לא היה מוכן לעזור לי ולדבר עם בעל הבית ואפי’ את הטלפון שלו הוא לא הסכים לתת לי, מבחינתו הייתי מפסיד את העיסקה. על דעת זה לא שכרתי אותו, איזה מתווך זה , רק קלקל לי.

מה הדין???
תודה רבה תזכו למצוות.

תשובה:

ישנם שני סיבות חיוב לתשלום דמי תיווך, האחד מדין שכירות פועלים, השני מדין נהנה. בנידון השאלה לאור התנהגותו של המתווך, אין ספק שלא מגיע לו מאומה מכוח סיכום שכירות פועלים, שהרי על דעת כן לא התחייבת לשלם לו דמי תיווך. [אלא אם כן חתמת על הסכם תשלום תיווך בו נכתב תנאים אחרים].

אולם מדין ‘נהנה’ עליך לשלם לו עבור הצעת רעיון הדירה, את חלק ‘המתחיל’ העומד על שליש מדמי התיווך הנהוגים בשוק. כלומר לא שליש מדמי התיווך שסיכמתם, שהרי הסיכום בטל, אלא שליש מדמי התיווך הנהוגים בשוק.

למרות האמור, מאחר וכשפנית למתווך לקבל את פרטי המוכר, המתווך סירב למסור את פרטי המוכר, ואף ניסה להוריד אותך מן העסקה באומרו לך שהמוכר איננו מעוניין למכור את הדירה, דבריו אלו מהווים סילוק וויתור על כל זכות שהייתה לו בעקבות הצעת התיווך שהציע בתחילה. לפיכך למעשה הקונה איננו נדרש לשלם למתווך מאומה.

חשוב לציין! שלא ניתן לפסוק דין ללא שמיעת שני צדדים. ותשובה זו איננה בבחינת פסיקת דין, אלא כתשובה בהלכות איסור והיתר הנותנת מענה לשואל מה עליו לעשות כלפי שמיא. ככל שהתובע דורש את כספו, עליכם לפנות לדיין שישמע את שניכם ויפסוק את הדין.

בברכת הצלחה.

מקורות ונימוקים:

מקור חיוב תשלום דמי תיווך

יסוד חיוב התשלום דמי תיווך למתווך, מתחלק בין מקרה בו הזמין מבקש השירות את המתווך, שיספק לו שירותי תיווך, שאז החיוב הוא כדין שכירות פועלים. לבין מקרה בו לא פנה מבקש השירות למתווך שיספק לו שירותי תיווך, שאז נדרש מקבל השירות לשלם למתווך מדין ‘יורד לשדה חבירו’. כמבואר בדברי הגאון בביאור הגר”א לשולחן ערוך חו”מ סימן קפ”ה ס”ק י”ג ובסימן פ”ז ס”ק קי”ג.

במקרה שלפנינו, פנה מבקש השירות וביקש מהמתווך שימצא לו דירה, לפיכך הרי זה כאילו שכר את הפועל וקבע עמו את גובה השכר, וחייב לשלם לו כפי דרישת הפועל.

אמנם מאחר והמתווך, לא שיתף פעולה עם הקונה, ולא הגיש בפניו את הדרך להגיע לרכישת הדירה, אלא אדרבא אף הפריע לו במהלך סגירת העסקה. סיכום התשלום מדין שכירות פועלים בטל ומבוטל, שהרי בלי ספק לא עמד בתנאים המחייבים אותו לשלם שכר פועל.

אולם למרות האמור, מדין נהנה מוטלת החובה על הקונה לשלם למתווך, שהרי למרות שהפריע לו המתווך להתקדם עם רכישת הדירה, סוף סוף הקונה נהנה מהמתווך, שהרי בלא הצעת המתווך לא היה מגיע הקונה לדירה זו.

לפיכך על הקונה לשלם למתווך שכרו מדין נהנה. כפי שכתב בשו”ת שב יעקב סימן י”ג, הביאו הפתחי תשובה הנז’, שכתב כי בכל מקום בו אילולי המציע לא היו מגיעים להצעה זו, מוגדר מציע הרעיון כמתחיל ומגיע לו שליש משכר השדכנות.[1]

חילוק בין תשלום דמי תיווך לתשלום דמי שדכנות

בשו”ת נודע ביהודה חו”מ סימן ל”ו כתב לחלק בין תשלום דמי שדכנות לבין תשלום דמי תיווך, שבשדכנות יש לחלק את תשלום דמי השדכנות לשנים, חלק למציע השידוך וחלק לגומר השידוך, אולם בתיווך הואיל ואין הרבה פרטים בתיווך, מלבד הצעת המחיר ונתוני הדירה וכו’, לפיכך המתחיל מקבל את מלוא שכר דמי התיווך, ואם נכנס מתווך נוסף יש להסתפק אם יחלוק עם הראשון בשכרו.

ז”ל שם, הדבר ידוע שהפרש גדול יש בין שידוך למקח, כי בעסק המקח אין שם דברים אמצעים והמקח תלוי רק בדמים, וכיון שהסרסור הביא אותם לעמק השוה בסך הדמים, כבר נגמר הדבר ולא חסר רק הקנין, ולכן אם המוכר דחאו להסרסור בדברים, ואחר כך הכניס עוד סרסור, בזה נסתפקתי קצת, אם רמאות הזה מחייב להמוכר לשלם לסרסור הראשון הפסדו. אבל בשידוכים יש הרבה פרטים לבד סך הנדן, כמו התחייבות מזונות ודירה ובגדים ומתנות, וכמה פעמים בשביל דבר קטן מתפרדת החבילה ונתבטל השידוך, ולכן כל זמן שלא השוה אותם השדכן הראשון בכל הפרטים, עד שלא נשאר שום דבר גדול או קטן שצריך לדבר בזה, עדיין לא נגמר השידוך על ידי השדכן, ואם אחד מהצדדים מכניס את אוהבו או קרובו לגמור הדבר, אפילו היה ביכולת של השדכן הראשון להשוותם גם כן בפרטים הללו, אין כאן רמאות כלל, וכזה נעשו מעשים בכל עת, ואין להשדכן הראשון על הצדדים רק תרעומת, אבל לא שום דין ומשפט כלל.[וביאר הפת”ש דהיינו שאינו יכול לתבוע כלל חלק הגומר, אבל ודאי שצריך לשלם לו חלק המגיע למתחיל כפי תקנת המדינה שם] עד כאן.

אולם למרות חילוק יסודי זה של הנודע ביהודה, בנידון דידן, בוודאי אין למתווך יותר מחלק מתחיל, שהרי המתווך אף לא הביא את הצדדים לידי סיכום על מחיר, ובלעדי תושייתו של הקונה אף לא היה יכול ליצור קשר עם המוכר. לפיכך בלא ספק אין למתווך יותר מאשר שליש מדמי התיווך.

אי רצונו של המתווך להשלים את עסקת המכירה מהווה וויתור על המגיע לו מהצעת העסקה

למרות האמור, למעשה בנידון שלפנינו לא מגיע למתווך מאומה. זאת מפני שכאשר פנה הקונה למתווך וביקש ממנו לגמור את העסקה, אמר לו המתווך שהמוכר לא רוצה למכור את הדירה, ואף לא הסכים למסור לו את הטלפון של הקונה. דבריו אלו של המתווך ‘ככל שאכן נעשו על ידו’ מהווים הפרעה לגמר העסקה ופעולה מכוונת להורדת הקונה מהעסקה, ומהווים מחילה וויתור על חלקו של המתווך בתיווך הדירה.

על כן גם אם מן הדין אמור היה המתווך לקבל שליש מדמי תיווך המקובלים בשוק, אין זאת אלא כאשר היה משתף פעולה עם הקונה ומוסר לו את פרטי המוכר ופרטי העסקה ועושה את הנדרש מצדו לקיום העסקה. אולם במצב בו המתווך מסרב למסור את פרטי העסקה ואת מספר הטלפון של המוכר, מעשיו מבטאים סילוק ומחילה על המגיע לו מן ההצעה שהציע לקונה.

לפיכך למעשה, ככל שאין הסכם חתום בין הקונה למתווך האומר אחרת, קונה הדירה איננו צריך לשלם למתווך מאומה.

חשוב להדגיש ולסייג, כי האמור בתשובתי איננו פסיקת דין, הואיל ולא ניתן לפסוק בלא שמיעת שני צדדים ובשינוי קטן ביותר כל הדין משתנה.

 

 

[1] עיין שם עוד בדבריו שכתב לבאר בדרך זו, אימתי אומרים אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה, ומתי לא אומרים לכלל זה אלא אדרבה המלאכה נקראת על שם הראשון, כפי שמצאנו אצל דוד המלך שנקרא שהוא בנה את בית המקדש. ז”ל הפתחי תשובה, ראיה לחילוק זה מגמרא סוף פרק קמא דסוטה י”ג: דאיתא התם, כתיב [שמות י”ג י”ט] ויקח משה את עצמות יוסף עמו, וכתיב [יהושע כ”ד ל”ב] ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, אמר ר’ חמא ברבי חנינא, כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו, מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו. וקשה על זה ממדרש ילקוט תהלים [רמז תשי”ג] מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, וכי דוד בנאו והלא שלמה בנאו, אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל וחשבת לבנותו כו’, ועל פי חילוק הנ”ל אתי שפיר. דלגבי עצמות יוסף, בלא התחלה דמשה היה גם כן נתקיים בוודאי אותו מצוה על ידי אחרים משום השבועה, רק דאמרו הניחו לו כבודו בגדולים כדאיתא התם, לכן נקרא על שם הגומר, כיון דאי לאו שקדם המתחיל, היה הגומר נמי מתחיל. מה שאין כן בבניין בהמ”ק דלא נקבע זמן קבוע לבנין, ואי לאו דהתעורר דוד אפשר לא היה מתעורר מלך אחר, כמו שלא התעורר שאול, לכך נקרא על שמו כו’]. ומזה ראיה לנידון דידן בדין המתחיל בשדכנות, דאם המתחיל היה הממציא לדבר, ואי לאו המצאתו אפשר דלא היו הגומרים מסקי אדעתייהו, ודאי ראוי לו שכר המתחיל על כל פנים, עד כאן דבריו, ע”ש.

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

אבלות

שינה כנגד הפתח

שאלה: האם אמורים לישון מול הדלת, או שצריך לישון במקביל לדלת? תשובה: אמנם יש שהקפידו שלא לישון כשרגליהן מכוונים כנגד

לתוכן המלא »

צור קשר