זמן ברכת הלבנה והאם צריך לנסוע לעיר אחרת בשביל הברכה

בהחלט הנך יכול לברך ברכת הלבנה הלילה ליל ט”ו בשבט, עד לשעה 1:23 כאן בישראל. הואיל וזמן ברכת הלבנה הוא חמשה עשר ימים לאחר המולד.

ככל שהנך נמצא בארץ אחרת עליך לבדוק באיזו שעה היה מולד הלבנה במקום מגוריך ולחשב חמשה עשר ימים מלאים לאחר רגע המולד.

בנוגע לשאלתך האם עליך ללכת לעיר אחרת, ‘ככל שהנך יודע בוודאות’ שבמקום אחר תמצא את הלבנה עליך לנסוע לעיר אחרת, אולם במבחינה מציאותית לא המקום גורם אלא הזמן גורם, כי העננים נוסעים עם הרוח כל העת. לכן אין צורך שתיסע לעיר אחרת, אלא תתאמץ לבדוק מידי פעם בפעם האם העננים התפזרו וחלפו והלבנה התגלתה ומיד תברך עליה.

בתקווה שתתגלה עבורך הלבנה במלואה

וכל המברך על החודש בזמנו, כאילו מקבל פני שכינה.

מקורות ונימוקים:

סוף זמן ברכת הלבנה

פסק השולחן ערוך זמן קידוש לבנה אורח חיים סימן תכ”ו סעיפים ג’ – ד’ כי זמן ברכת הלבנה הוא החל משבעה ימים לאחר המולד ועד לאחר חלוף חמשה עשר ימים מהמולד.

לפיכך על מנת לחשב את סוף זמן ברכת הלבנה יש למנות חמשה עשר ימים מלאים משעת המולד, המתפרסם בלוחות השנה.

בטעם הדבר שמברכין עד חלוף חמשה עשר ימים מלאים מהמולד, כתב בשו”ת המהרי”ל סימן י”ט כי הטעם הוא משום דאמרי’ פרק היו בודקין שמברכין עד שתתמלא פגימתו, ומפרשי נהרדעי כי נפיא. כלומר שבמילוי הלבנה תלוי הדבר, לכן בחצי החודש הראשון בה הלבנה נמצאת בזמן מילויה ניתן לברך ולא לאחר מכן שכבר נפגמת ונחסרת.

האם צריך לחכות לצאת הכוכבים על מנת לברך

אף שעדיף שלא לברך ברכת הלבנה עד זמן צאת הכוכבים שאז ניתן להנות מאור הלבנה, כפי שכתב מרן השולחן ערוך שצריך שיאותו לאור הלבנה. העלה מרן הרב עובדיה זצ”ל ביביע אומר חלק ה’ סימן ל”ו אות ג’ כי בחדש שזמן הברכה הוא מצומצם ויש חשש שיפסיד הברכה לאותו חדש, אין צריך להמתין שיהיה לילה ודאי, אלא כל שהוא לאחר שקיעת החמה, וראויה הלבנה שיאותו לאורה יכול לברך. ועיין עוד בילקוט יוסף שבת ה’ עמוד שלה.

בנוגע לתחילת זמן ברכת הלבנה, צריך לחכות שיעבור שבעה ימים מהמולד. אף שכתב המשנה ברורה שם ס”ק כ’ כי רוב האחרונים חולקים על דברי השולחן ערוך וסוברים כי לאחר ג’ ימים מעת המולד שנהנים כבר מאור הלבנה יש לברך עליה ואין להחמיץ המצוה. מנהג הספרדים כדעת מרן השולחן ערוך כאמור לעיל שלא לברך ברכת הלבנה אלא בחלוף שבעה ימים מעת המולד.

האם ניתן לברך ברכת הלבנה גם בליל ששה עשר למולד

מי שהפסיד את הברכה בליל חמשה עשר למולד, אין לו לברך ברכת הלבנה בליל ט”ז מהמולד, הואיל ויש בזה ספק ברכה לבטלה. אך רשאי לומר ברכת הלבנה בלי הזכרת שם ומלכות.  כפי שהעלה מרן בשו”ת יביע אומר חלק ו’ סימן ל”ח.

האם צריך ללכת למקום מרוחק על מנת לקדש את הלבנה

בנוגע לשאלה האם ישנה חובה לנסוע למקום מרוחק על מנת לראות את הלבנה באופן שיהיה ניתן לברך עליה. נחלקו האחרונים אם ברכת הלבנה מצווה חיובית היא שחייב האדם לברך ונתחייב בכך משום עצם חידוש הלבנה, או שמא מצווה קיומית היא שבמידה ויראה את הלבנה יוכל לברך.

להלכה קיימ”ל כשיטת הנודע ביהודה והחזון איש כי ברכת הלבנה היא מצווה חיובית מדרבנן, ועיין בזה בשו”ת מנחת אשר על התורה פרשת בא סימן ט”ו. לפיכך מאחר ומצווה זו חיובית חייב להשתדל בה ככל המצוות ולנסוע אף לעיר אחרת ככל שיוכל לחזור באותו יום לביתו.

רק לעניין נטילת ידים ותפילה בציבור איתא בגמרא פסחים מ”ז. שאינו חייב לילך אלא ד’ מיל לפניו, ולאחריו מיל, וביארו הפוסקים עיין מ”ב קס”ג ס”ק ג’ שהוא הדין כשנמצא במקום נחשב כלחזור לאחריו. אך לגבי מצוות אחרות לא שמענו קולא זו.

אולם בברכת הלבנה הדין כשאר כל המצוות שצריך ללכת ולהתאמץ על מנת לקיימה, כפי המבואר בספר חיי אדם ס”ח י”ט, שאף שהסתפק אם חייב לעקור מביתו לילך לעיר אחרת כדי לקיים מצוה, כתב בנשמת אדם (שם ג’) שדווקא לעקור דירתו וללון חוץ לביתו לצורך קיום המצווה אינו חייב, אך אם חוזר לביתו בו ביום חייב לטרוח. ומעתה הוא הדין לקדש הלבנה, כיון שהוא חיוב דרבנן לראותה ולברכה חייב לנסוע אף לעיר אחרת כל שיחזור באותו יום לביתו.

אולם מבחינת המציאות גילוי הלבנה בדרך כלל איננו תלוי במקום אלא בזמן, מאחר והלבנה מתכסה על ידי עננים הנוסעים עם הרוח כל העת, לפיכך כל זמן שלא ברור אצלו הדבר מעל כל ספק שבמקום אחר הלבנה גלויה, אין לו לנסוע למקום אחר, אלא להתאמץ ולהשתדל לעקוב מידי פעם בפעם האם נתפזרו העננים והלבנה התגלתה ומיד כשיראה יברך.

אילמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים כל חודש וחודש דיים.