הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה:  

מה מברכים על עוגייה?

 

תשובה:

על עוגיה העשויה מקמח של אחד מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון, מברכים “בורא מיני מזונות”.

אולם על עוגיה העשויה מקמח שאינו מחמשת מיני דגן, כגון קמח תפוחי אדמה או קמח תירס, מברכים “שהכל נהיה בדברו”.

חשוב לזכור שברכה ראשונה מברכים על אכילה כל שהיא, אולם ברכת “על המחיה ועל הכלכלה” שהיא הברכה האחרונה על עוגיה, מברכים רק לאחר אכילת עוגיות בשיעור העולה על עשרים ושבעה גרם.

בתיאבון…

מקורות ונימוקים:

בגמרא בברכות דף ל”ו: איתא, חביץ קדרה [פירוש מאכל מתוק העשוי מקמח עם דבש ושמן – סוג של עוגיה] רב יהודה אמר שהכל נהיה בדברו, רב כהנא אמר בורא מיני מזונות. רב יהודה אמר שהכל סבר דובשא עיקר רב כהנא אמר בורא מיני מזונות סבר סמידא עיקר, אמר רב יוסף כותיה דרב כהנא מסתברא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות.

גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות ואיתמר נמי רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל שהוא מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות וצריכא דאי אשמעינן כל שהוא הוה אמינא משום דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובות לא, קא משמע לן כל שיש בו, ע”כ.

מבואר בדברי הגמרא שכל תערובת של קמח מחמשת מיני דגן עם שאר מינים כגון קמח ודבש, העיקר הוא הקמח, ולכן מברכין עליו מזונות.

כך גם פסק השולחן ערוך או”ח סימן ר”ח קמח של אחד מחמשת מיני דגן ששלקו ועירבו במים או בשאר משקין, אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו (פי’ לטחון אותו בפה), מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה.

עוד כתב השולחן ערוך, על פת דוחן או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות.

ושם בסעיף ט’ כתב השולחן ערוך, עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה, מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה.

כמו כן עיין בספר ילקוט יוסף הלכות נטילת ידים וברכות סימן ר”ד סעיף ב’ שם כתב כך. על רחת חלקום [פירוש עוגיות מתוקות] העשוי מעמילן של תירס וסוכר, ברכתו הראשונה היא שהכל. ואם נעשה מעמילן של חטה, מברך בורא מיני מזונות. ואם אכל תוך כדי אכילת פרס את כל שיעור הג’ ביצים של תערובת העמילן, מברך גם ברכה אחרונה, אם יש רק כזית קמח בכל התערובת. ואם יש יותר מכזית קמח, הכל לפי השיעור.

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר