לקשור ציצית בחול המועד

מקורות ונימוקים:

במשנה בפרק אלו מגלחין איתא, טווה אדם על ירכו תכלת לציציתו, וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים סימן תקמ"ה סעיף ג' כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת וציצית לבגדו. מבואר שמותר לקשור את פתילי הציצית בבגד.

בטעם הדבר ביאר המשנה ברורה כי איננו משום שהוא צורך המועד, אלא אף על מנת להכינו לאחר המועד מותר, הואיל והציצית היא מצווה רבה לפיכך לא אסרו חז"ל את מלאכה זו בחול המועד.

אמנם כתב הבאר היטב שאין מדובר אלא בקשירה רגילה, אולם קשירה תעשייתית בגלגל אסור משום דאוושא מילתא, זוהי הסיבה שכתב השו"ע וטווה על יריכו, לאפוקי בגלגל.

ואף דנחלקו הראשונים אם צריך לטוות בשינוי, ודעת רש"י שרק בשינוי התירו, להלכה פסק השו"ע כדעת הטור והרמב"ם שטווה כהרגלו ואין צורך בשינוי.

אמנם כתב בהגהת אשר"י דהיינו דווקא שלא כיוון מלאכתו במועד, אבל אם כיוון מלאכתו במועד אסור. אולם הבית יוסף הביא לדברי רבינו ירוחם שכתב בזה"ל: טווה ציצית לטליתו ומתקנו בחול המועד דכיון דציצית נוהג בחול המועד מותר. וכתב הבית יוסף שמשמע מדבריו דאפילו כיון מלאכתו למועד, נמי שרי, דכיון דדבר מצוה הוא ליכא למיקנסיה.