חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

שלום כבוד הרב מה הדין לגבי כלב בשבת האם מותר ללטף? לגעת? להרים. מה אם הוא עולה עלי מעצמו? מה לגבי הרצועה שלו בפרט שיש ילדים בבית שמפחדים ממנו ולכן צריכים להחזיק לקשור אותו ולהחזיק אותו ?

תשובה:

כלב וכן כל בעלי החיים אפילו המיועדים למשחק ושעשוע, אסורים בטלטול ודינם כמוקצה מחמת גופו.[1] ואפילו שהכלב עשוי למשחק להלכה אין להתיר לגדולים מעיל גיל מצוות. [2] והנה לענין ליטוף בעלי חיים, יש להתיר ובלבד שלא יזיז לו אחד מהאברים ע”י הליטוף[3]. ואם הכלב עולה מעצמו על גופך, אין איסור[4] אלא שאין לטלטלו בידיים אנה ואנה[5]. ולגבי הרצועה, יש להתיר לצאת עם הכלב ואפילו למושכו עם הרצועה אנה ואנה.[6] ולקושרו בבית מותר ללא טלטולו בידיים, אלא בעזרת הגוף.

מקורות ונימוקים:

[1] ע”פ שו”ע (סימן שח סעיף לט): אסור לטלטל בהמה חיה ועוף.

[2] בבעלי חיים העשויים למשחק, שו”ת מהר”ח אור זרוע (סימן פא)כתב, נ”ל להתיר לטלטל עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו. דליכא למיחש דילמא שמיט גדפייהו כיון שבני אדם נהנים בקולם לאו מוקצים נינהו. מידי דהוי אסליקוסתא שהיא למראה. וקול ומראה כי הדדי נינהו לענין מעילה. וצא ולמד מכל כלי שיר דאי לאו גזירה שמא תפסק נימא היה מותר לטלטלן ולשורר בהן. העני בדעת חיים אליעזר בן רבינו יצחק.

אולם הרא”ש (סימן פב) כתב לחלוק על דבריו, בזה”ל: על העופות לא מלאני לבי להתיר דאין ללמוד היתר שמוש בעלי חיים מהיתר כלים. דאף כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ולצורך מקומו מותר. אבל צרורות שבחצר אפילו צריך מהם צורך גדול אסור לטלטל משום דאין תורת כלי עליהם הכי נמי בבעלי חיים. ויש לאסור יותר בבעלי חיים דאין משתמשין בבעלי חיים ולא פלוג רבנן בבעלי חיים. אשר בן ה”ר יחיאל זצ”ל. והלכה כהרא”ש וכפי שכתבו האחרונים, ראה בספר חזון עובדיה ח”ג (מוקצה) בשם ספרים וסופרים, וכן העלה בספר שמירת שבת כהלכתה ורק לקטנים התירו מחמת ספק פלוגתא.

[3] שהרי מוקצה מותר בנגיעה, וכמ”ש השו”ע (סי’ שח סעיף מב) שמוקצה מותר בנגיעה ובלבד שלא יהא מנענע אפילו מקצתו.

ובנד”ד שערות של בעלי החיים, אינם מוקצים שהרי רק לטלטל גופם יש לאסור, וכמ”ש לצדד הביה”ל (סימן שיב סעיף יא ד”ה מקנחה בזנב הסוס)  הבעלי חיים זזים היינו מעצמם.  וע”ע בשו”ת אור לציון ח”ב (פרק יז) שביאר דהשערות שאיירי שם מרן, הם מחוברות לזנב הסוס והטעם שמותר, לפי שהוי כטלטול מן הצד ולצורך דבר המותר שרי. ונראה שאותם שמלטפים עושים זאת גם להנאת עצמן.

 

[4] הוי טלטול בגופו, שאין איסור כמבואר בשו”ע (סימן שיא, ח’).

[5] שהרי מוקצה כשם שאין מטלטלין אותו, כך אין מטלטלין מקצתו, ואפילו אבר אחד, שהרי כמבואר בשו”ע (סי’ שיא) לגבי מת, שאין לטלטל ולהזיז ממנו אפילו אבר אחד.

 

[6] שו”ע (סי’ שה סעיף ה’).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

נהר נחל מים
הרה"ג ר' אליהו ברכה

נהר סמבטיון בזמן הזה

מקורות והרחבת העניין מקור הדבר בגמ’ ופירוש השם ‘סמבטיון’ וזיהוי מקומו א. בגמרא סנהדרין (סה: ובמוסגר נביא את פירש”י) שאל

לתוכן המלא »
פרחים ברקע של חופה
הרה"ג מאיר פנחסי

חתונה בשבת

מקורות ונימוקים: [1] כמבואר בשו”ע (סי’ שלח סעיף ב’). דיש מתירים אפילו לכתחילה לומר לאינו יהודי לנגן בכלי שיר בחופות.

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש