Harav Meir

שאלה: האם מותר לאכול ולשתות קודם התחלת ההגדה, כדי שאהיה מרוכז במהלך אמירת ההגדה?

תשובה: מותר לאכול ולשתות אחר הקידוש בליל הסדר קודם נטילה לאכילת הכרפס, כל הדברים המותרים באכילה ביום יד אחר שעה עשירית, פירות ירקות עוגות ועוגיות שברכתם שהכל, קפה תה שתיה קלה, ולא ימלא כריסו מהם.

ומי שרעב, נכון שיאכל וישתה להשקיט הרעב כדי שיהיה לו ריכוז וסבלנות באמירת ההגדה שהיא מצוות עשה מן התורה, ולא נכון להחמיר בזה.

והנוהגים לאכול כזית מהכרפס (כדעת הרמב”ם וכתלמידי החזו”א והגר”א) מותרים לאכול גם אחר אכילת הכרפס קודם התחלת ההגדה, ומ”מ ראוי שיאכלו קודם הכרפס כיון שאכילת הכרפס היא כבר מעסקי ההגדה לעורר התינוקות שישאלו (אף שבזמנינו לא מצוי שישאלו הילדים בעניין הטיבול אחר שלמדים על כך קודם לכן).

מקורות:

שתית יין בליל הסדר

במשנה פסחים (קיז ע”ב) בין הכוסות הללו, אם רוצה לשתות ישתה. בין שלישי לרביעי לא ישתה. פרשב”ם בין הכוסות הללו. בין שנים הראשונים לשנים האחרונים אם רצה לשתות ישתה. בין ג’ לד’ לא ישתה. מצאתי בגמרת ירושלמי למה לא ישתה כדי שלא ישתכר דתו לא מצי למימר הלל, ופריך התם והלא כבר משוכר הוא ששתה כבר הרבה בסעודתו, ומשני יין שבתוך המזון אינו משכר שלאחר המזון משכר. וה”ה נמי דיין שלפני המזון אינו משכר ואם רצה לשתות בין ראשון לשני ישתה דהא לא ממעט תנא אלא בין ג’ לד’. ובכלבו (סי’ נ) כתב וז”ל, בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה והטעם כדי שלא ישתכר ואף על פי שכבר שתה בתוך הסעודה כבר בארנו דיין שבתוך המזון אינו משתכר, ואפשר לומר שאף בין ראשון לשני לא ישתה כדי שלא ישתכר וימנע מעשות הסדר ומקריאת ההגדה והאי דנקט בין שלישי לרביעי ולא ביאר בין ראשון לשני משום דמלתא דלא שכיחא הוא להיות אדם שותה כל כך קודם אכילה, וה”ר יוחנן כתב דיין שלפני המזון אינו משתכר, מ”מ ראוי להזהר שלא לשתות אם לא לצורך גדול בין ראשון לשני. עכ”ל.

ומבואר לדברי כולם שטעם הדין שלא ישתה הוא משום שמא ישתכר, ולכו”ע בין שני לשלישי ישתה שאינו משכר, ובין שלישי לרביעי אסרו שמא ישתכר, ובין ראשון לשני לרשב”ם וה”ר יונתן רשאי לשתות שיין שלפני המזון אינו משכר, והכלבו צידד שאף בין ראשון לשני אסור, והסיק שראוי להזהר שלא לשתות אם לא לצורך גדול, וכ”פ השו”ע, והרמ”א כתב שכן מנהג מקומו.

שתית משקים שאינם משכרים

וכל זה בשתית יין שיש חשש שישתכר, אבל מותר לשתות מיץ ענבים או שאר משקים שאינם משכרים בין ראשון לשני, ונראה שאף בין שלישי לרביעי מותר כיון שגם שם הטעם שמא ישתכר (אלא שצ”ע בזה בסי’ תפא) (ולכאורה לטעם זה ה”ה שרשאי לשתות יין אחר כוס רביעי שאף אם ישתכר כיון שסיים הסדר ואמר ההלל שפיר דמי, ועיין בזה סי’ תפא).

אכילה ושתיה קודם טיבול ראשון ואחר טיבול ראשון

וקודם שהתחיל ההגדה נראה שמותר לאכול, ומ”מ דווקא בדברים שמותר לאכול בערב פסח משעה עשירית, כמבואר בשו”ע סי’ תעא ס”א וס”ב שאסור לאכול מצה עשירה, ופירות או ירקות מותר אבל לא ימלא כריסו מהם כדי שיאכל מצה לתיאבון, ואיסטניס שאפילו אוכל מעט מזיק באכילתו הכל אסור. והוא הדין קפה ותה ושתיה קלה וכן עוגות ועוגיות שברכתם שהכל, אבל עוגות ועוגיות מצה עשירה או מקמח מצה אסור.

וראיתי להגר”נ קרליץ בחוט שני שתלה הדבר במחלוקת אם לאכול מהכרפס כזית, שהסוברים שאין לאכול כזית כדי שלא יתחייב בבורא נפשות ה”ה שאין לאכול שאר דברים אחר אכילת הכרפס, והסוברים לאכול כזית אין מניעה שיאכל מדברים אחרים ויתחייב בבורא נפשות דבלאו הכי הוא מחויב בברכה אחרונה (ולא מברך).

ונראה שאף לדעת הסוברים שאין לאכול כזית מן הכרפס כדי שלא יתחייב בבורא נפשות ויוציא בברכת האדמה שבירך על הכרפס גם למרור, מותר לאכול אחר קידוש ולברך בורא נפשות, ואח”כ לברך על הכרפס ולאכול ממנו פחות מכזית ולא יברך נפשות, ובשו”ת אור לציון ח”ג פט”ו ה”ז הביאו בשם הגרב”צ אבא שאול זצ”ל, שהתיר למי שקשה לו מאד כגון בכורות שצמו בערב פסח, ונראה שגם לדבריו אם טועם כדי להשקיט הרעבון ולהיות צלול באמירת ההגדה שרי, וכן ראוי לעשות.

שיעור כדי שיאכל לתיאבון

ושיעור כדי שיאכל “לתיאבון” אינו כדי שיאכל “לרעבון” שהרי הלכה שאחר שעה עשירית אסור לאכול מצה עשירה אבל מותר לאכול פירות אלא שלא ימלא כריסו מהם אפי’ עד השקיעה ממש (פחות מעט לתוספת יום טוב), ומעתה האוכל פירות סמוך לשקיעה ומתפלל ערבית ואומר מיד ההגדה ללא אריכות דברים (וללא התוספות שבהגדה שאינם מעיקר הדין) לא יעבור זמן רב עד אכילת המצה, ובודאי שלא יהיה רעב אלא דבעינן שלא ימלא כריסו כדי שיהיה לו תאבון באכילתו, ק”ו שיש הוספות בהגדה ועד אכילת המצה עובר זמן.

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר