חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
שיויתי ה לנגדי תמיד

איך יש להתייחס לשמועות על אדם מוכר שנכשל בעבירות צניעות

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום כבוד הרב. רציתי לשאול בבקשה, שמעתי על אדם מפורסם בעולם הדתי שנאשם בעבירות של צניעות בכמה בנות איך עלי להתייחס לזה?

מצד אחד מרגיש לי שזה לשון הרע כי אין הוכחה של ממש, מצד שני לא להאמין לזה גם לא מרגיש פייר כלפי אותן בנות שיש סיכוי של ממש שנפגעו מה עלי לעשות?

 

תשובה:

שאלתך במקום, מאחר וכיום עם קלות העברת המידע והפצתו, נפגשים אנו לעיתים שכיחות במקרים קשים מעין אלו, חלקם יש בהם ממש חלקם לא, ואנו אין לנו את הכלים לדעת מה נכון ומה לא.

הדרך הנכונה עבורנו במצבים כאלו היא כפי שכתב בספר חפץ חיים, מצד אחד לא לקבל את השמועה כאילו היא נכונה ואמיתית, אלא להמשיך להחזיק את אותו אדם בחזקת כשרות, עד שיתברר בוודאות כי הוא אכן נכשל במה שמיוחס לו. מצד שני עלינו לחשוש שמא יש בשמועות אלו אמת ולהתרחק ממנו בכדי שלא יפגע בנו או באחרים. כפי שאמרו חז”ל כבדהו וחשדהו.

חזקי ואמצי ברגישותך לזולת וראי ברכה.

 

מקורות ונימוקים:

בגמרא במסכת כתובות דף ל”ו: איתא היוצאת משום שם רע אין לה קנס ולא פיתוי, ומקשה הגמרא אילימא דנפק עלה קלא דזנאי, והאמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה, ע”כ. מדברי הגמרא מבואר כי גם מי שיצא עליה קול מזנה בעיר אין חוששין לקבל קול זה כאמת. מאידך לא ניתן להתעלם אלא צריך לחשוש שמא הדבר נכון.

כפי שכתב החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל ו’) וז”ל: אף על פי שביררנו דקבלת לשון הרע דהיינו להחליט בלבו שהדבר אמת אסור מן התורה, מכל מקום אמרו חז”ל דליחוש מיהא בעי. וביאור הדבר דצריך לקבל את הדבר בגדר חשש בעלמא, היינו רק כדי לשמור את עצמו ממנו. שלא יגיע לו היזק על ידו, ולא יהיה הדבר אפילו בגדר ספק דמעמידין לאדם בחזקת כשרות, ולכן מחויב עדיין להיטיב עם הנידון בכל הטובות שציותה התורה לשאר אנשים מישראל, כי לא נגרע ערכו בעניינינו ע”י הלישנא בישא לשום דבר, עכ”ל.

 

כבר למדונו חז”ל כי כל אדם שאיננו מכירים יש לנהוג בו כבדהו וחשדהו, אין ספק שמי שיצאו עליו שמועות רעות, עלינו לנהוג בו כך.

מקור דברי חז”ל “כבדהו וחשדהו” מופיע במסכת דרך ארץ פרק ה’ בזה”ל, מעשה בר”י שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג לשכב ונטל הסולם מתחתיו, מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכן בטליתו, כיון שביקש לירד נפל מן הגג ונשבר מפרקתו. בשחרית השכים ר”י ובא ומצאו כשנפל, א”ל ריקא כך עושים בנ”א שכמותך. א”ל, רבי לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. א”ל, ריקא אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך. מכאן אמר ריב”ל לעולם יהא כל בני אדם בעינך כלסטים והוי מכבדן כר”ג עכ”ל.

שאלה:

שלום כבוד הרב. רציתי לשאול בבקשה, שמעתי על אדם מפורסם בעולם הדתי שנאשם בעבירות של צניעות בכמה בנות איך עלי להתייחס לזה?

מצד אחד מרגיש לי שזה לשון הרע כי אין הוכחה של ממש, מצד שני לא להאמין לזה גם לא מרגיש פייר כלפי אותן בנות שיש סיכוי של ממש שנפגעו מה עלי לעשות?

 

תשובה:

שאלתך במקום, מאחר וכיום עם קלות העברת המידע והפצתו, נפגשים אנו לעיתים שכיחות במקרים קשים מעין אלו, חלקם יש בהם ממש חלקם לא, ואנו אין לנו את הכלים לדעת מה נכון ומה לא.

הדרך הנכונה עבורנו במצבים כאלו היא כפי שכתב בספר חפץ חיים, מצד אחד לא לקבל את השמועה כאילו היא נכונה ואמיתית, אלא להמשיך להחזיק את אותו אדם בחזקת כשרות, עד שיתברר בוודאות כי הוא אכן נכשל במה שמיוחס לו. מצד שני עלינו לחשוש שמא יש בשמועות אלו אמת ולהתרחק ממנו בכדי שלא יפגע בנו או באחרים. כפי שאמרו חז”ל כבדהו וחשדהו.

חזקי ואמצי ברגישותך לזולת וראי ברכה.

 

מקורות ונימוקים:

בגמרא במסכת כתובות דף ל”ו: איתא היוצאת משום שם רע אין לה קנס ולא פיתוי, ומקשה הגמרא אילימא דנפק עלה קלא דזנאי, והאמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה, ע”כ. מדברי הגמרא מבואר כי גם מי שיצא עליה קול מזנה בעיר אין חוששין לקבל קול זה כאמת. מאידך לא ניתן להתעלם אלא צריך לחשוש שמא הדבר נכון.

כפי שכתב החפץ חיים (הלכות לשון הרע כלל ו’) וז”ל: אף על פי שביררנו דקבלת לשון הרע דהיינו להחליט בלבו שהדבר אמת אסור מן התורה, מכל מקום אמרו חז”ל דליחוש מיהא בעי. וביאור הדבר דצריך לקבל את הדבר בגדר חשש בעלמא, היינו רק כדי לשמור את עצמו ממנו. שלא יגיע לו היזק על ידו, ולא יהיה הדבר אפילו בגדר ספק דמעמידין לאדם בחזקת כשרות, ולכן מחויב עדיין להיטיב עם הנידון בכל הטובות שציותה התורה לשאר אנשים מישראל, כי לא נגרע ערכו בעניינינו ע”י הלישנא בישא לשום דבר, עכ”ל.

 

כבר למדונו חז”ל כי כל אדם שאיננו מכירים יש לנהוג בו כבדהו וחשדהו, אין ספק שמי שיצאו עליו שמועות רעות, עלינו לנהוג בו כך.

מקור דברי חז”ל “כבדהו וחשדהו” מופיע במסכת דרך ארץ פרק ה’ בזה”ל, מעשה בר”י שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתיה והעלהו לגג לשכב ונטל הסולם מתחתיו, מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכן בטליתו, כיון שביקש לירד נפל מן הגג ונשבר מפרקתו. בשחרית השכים ר”י ובא ומצאו כשנפל, א”ל ריקא כך עושים בנ”א שכמותך. א”ל, רבי לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. א”ל, ריקא אי אתה יודע שמאמש היינו זהירין בך. מכאן אמר ריב”ל לעולם יהא כל בני אדם בעינך כלסטים והוי מכבדן כר”ג עכ”ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש