מקורות ונימוקים:
בגמרא במסכת תענית דף כ”ט. איתא, שבשבעה באב נכנסו האויבים לבית המקדש וחיללוהו, ובתשעה באב סמוך לערב הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל יום עשירי באב עד הערב, שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. ואמר רבי יוחנן, אילו הייתי בדור ההוא לא הייתי קובע את הצום אלא בעשירי באב, מפני שבו נשרף רובו של ההיכל. אולם רבנן סברו כי אתחלתא דפורענותא עדיפא, לכן קבעו את הצום בתשעה באב.
נמצאנו למדים כי עיקרו של שריפת בית המקדש היה ביום העשירי באב, אלא שהצום נקבע לתשיעי באב הואיל ותחילת הפורענות התחילה בו.
ובירושלמי בתענית פרק ד’ הלכה ו’, איתא, רבי אבין היה צם בתשיעי ובעשירי באב, ורבי לוי היה צם ביום תשיעי ובליל עשירי עד הבוקר, מפני שלא היה בכוחו לצום יותר.
לפיכך פסקו הטור והשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ”ח, לאסור אכילת בשר ושתיית יין בעשירי באב.
זה לשון השו”ע: בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. אולם הרמ”א כתב בהגהתו: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר.
לכן למעשה מנהג הספרדים שלא לאכול בשר ולשתות יין עד השקיעה של יום עשירי באב, אולם מנהג האשכנזים שלא לאכול בשר ביום עשירי עד חצות ותו לא.
למרות שהשנה חל עשירי באב ביום שישי, אין היתר לאכול בשרי כבר מחצות היום, הואיל ולא התירו ביום שישי אלא דברים שהם לצורך שבת, ואילו אכילת בשרי איננה לכבוד שבת. אמנם טעימת התבשילים לצורך שבת לראות האם צריך להוסיף להם מלח או תבלינים מותרת ביום שישי.
ואף שהבן איש חי כתב שהמנהג בבגדאד היה, לאכול בשר כבר במוצאי תשעה באב, אין המנהג כיום כדבריו, אלא כפי שכתב השולחן ערוך הנ”ל, וכפי שהביא גם בילקוט יוסף בזה”ל: המנהג הכשר שבליל עשירי באב אין אוכלים בשר ולא שותים יין, ונהגו כן גם כשחל ביום ששי. אבל מותר לטעום מהתבשילים שיש בהם בשר, בערב שבת, לכבוד שבת.
ועיין עוד בשו”ת יחווה דעת חלק ה’ סימן מ”א שהביא לדברי ספר מור ואהלות (אהל ברכות והודאות סימן לט, דף לז ע”ג) שכתב בשם הגאון רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שפירש מה שכתב המגן אברהם, שכשחל עשירי באב בערב שבת הכל מותר, היינו גם אכילת בשר ויין, והאריך להסביר טעמו שיש מצוה לאכול בשר בערב שבת. ע”ש. אולם חלק על דבריו וכתב כי אין לסמוך על זה להלכה, והמנהג הכשר שלא לאכול בשר בעשירי באב נוהג גם כשחל בערב שבת, חוץ מטעימת התבשילים לשבת.