שאלה:
האם מותר לאישה יהודייה לעשות שעווה / לגלח את אזור הערווה?
תשובה:
בהחלט מותר לאשה לגלח את שיער הערווה, יתרה מזאת בפוסקים מובא כי היה זה מנהג הנשים מאז ומעולם. עד כדי כך, שכתב השולחן ערוך ביו”ד סימן קפ”ב, שהסרת שיער ערווה לגברים אסור, הואיל והוא מנהג הנשים.
רק צריך לשים לב, שאישה המתחילה לגלח מידי פעם את שיער הערווה, עליה להקפיד לגלח כל פעם לפני הטבילה, על מנת שהשיער לא יחצוץ.
הואיל ופסק השולחן ערוך כי השיער שבאותו מקום, באיש אינו חוצץ, ובאשה נשואה חוצץ.
מקורות ונימוקים:
בגמרא בנזיר דף נ”ח: איתא המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה. טעם הדבר שלוקה הוא משום איסור לא ילבש גבר שמלת אשה.
כן פסק השולחן ערוך להלכה ביו”ד סימן קפ”ב סעיף א’, המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד”א, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו.
מוכח כי העברת שיער הערווה לנשים היה מנהג נפוץ ושפיר הוא לנהוג כך.
יתר על כן מנהג בנות ספרד הנשואות להקפיד על הסרת שיער הערווה, הואיל ויש בהשארת שיער הערווה שאלה של חציצת בטבילה.
שהרי פסק השולחן ערוך יו”ד סימן קצ”ח סעיף ו’, שיער שבאותו מקום, באיש אינו חוצץ; ובאשה, בנשואה חוצץ, בפנויה אינו חוצץ.
אמנם כתבו הפוסקים להקל באשה אשר באופן קבוע איננה נוהגת להסיר את שיער הערווה, הואיל ואין שייך את החשש שמא תתגנה בפני בעלה, לפיכך אינו חוצץ. אכן אשה המסירה מידי פעם הדבר חמור הרבה יותר, כי מגלה דעתה כי מקפידה היא על השארת השיער, לכן אשה שהתחילה בהסרת שיער הערווה צריכה להקפיד להסירו קודם לטבילה.
תגובה אחת
רק להאיר כי פסק השו”ע: “שיער שבאותו מקום, באיש אינו חוצץ; ובאשה, בנשואה חוצץ, בפנויה אינו חוצץ.” הוא ממש דין סתם המשנה.
ועוד יש להאיר כי כיוון שהיום המנהג להסיר השיער נפוץ מאוד – מאז שיש את הלייזר, הרי שאפשר שהמנהג השתנה ולכן אף האשכנזיות חייבות לגלח וכן נכתב במקצת ספרים חדשים. והמקור לכך שכתב החופת חתנים שבזמנו השתנה המנהג ולא נהגו לגלח וכך אם המנהג משתנה שוב הרי יש עניין להסיר השיער שזה דין המשנה והביאו מרן וכל שאר הפוסקים.