ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
האם מותר לשמוע מוזיקה דרך נגן וכדו’ בימי הספירה ובימי בין המיצרים, וכן אבל בתוך י”ב חודש לאבלותו על הוריו, כשמטרתו בזה לצורך עשיית ‘ספורט’?
יש להתיר הדבר, כיון שאין כוונתו ליהנות מעצם שמיעת המוזיקה. ולפי זה נראה דהוא הדין לאדם הנוסע בדרכים בשעות מאוחרות ורוצה להישאר ערני תוך כדי נסיעתו, דמותר לו לשמוע מוזיקה בימים אלו.
א). בסוטה (מח.) משבטלה הסנהדרין בטל השיר. ובגמ’ שם אי’ אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי, שרי, דגרדאי אסיר. ופרש”י מושכי ספינות בחבל, שרי שאינו אלא לזרזם במלאכתם. ודבקרי: שמזמרים בשעה שחורשין ואינו אלא לכוין את השוורים לתלמיהם שהולכים לקול השיר דערב עליהם. דגרדאי: אינו אלא לשחוק. ומבואר דכל ששומע כלי נגינה שלא לשם מטרת שחוק ושמחה אלא כדי לעשות מלאכתו, שרי. וכ”כ הארחות חיים (הל’ ט’ באב או’ יד) שכל שמשורר כדי להקל לו במלאכתו שרי. וכ”כ הב”ח (או”ח סי’ תקס ד”ה ולענין הלכה). וא”כ ה”ה בנד”ד שכידוע שרבים מאלו שעושים פעילות גופנית וספורט שומעים תוך כדי מלאכתם שירים כדי להגביר את קצב תנועות ידיהם ורגליהם וכן כדי לזרז עצמם בעמל הגוף, א”כ חשיב כאינו מתכוין, ושרי. וכן אמרו לי כמה אנשים שמתעמלים בכל יום, שאין הם שמים לב כלל לעצם המוזיקה הנשמעת אלא לקצב המתנגן ברקע.
ב). ואע”ג שבאמת יש קצת לחלק מההיא דסנהדרין, דהתם אינו שיר שנועד להנעים לבני אדם אלא קול זמר המיועד לשוורים ולמושכי ספינות וכמ”ש רש”י ‘שיר הערב עליהם’, אלא דאפשר דגם בעלי השוורים נהנים מהקול, משא”כ בנד”ד שהשירים מיוצרים כדי לשמח בני אדם ולהנעים להם אלא שזה השומע לא מתכוין להנות מהם עתה, אולי בכה”ג חמיר טפי. מ”מ גם אם נימא הכי, הלא דעת הר”ן (פרק גיד הנשה בסוגיא דריחא מילתא) דלענין הנאה אפילו פס”ר מותר כל שאינו מתכוין. וראה בשדי חמד (מערכת פ כלל לא). וע”ע בשו”ת תורה לשמה (סי’ שצד) גבי אדם שנהנה מיופיה של אשה או קולה בעל כרחו, שכתב דאם אינו מתכוין לכך אע”פ שאפשר לו ללכת למקום אחר ולא ישמע קולה, שרי, וחיליה דיליה מההיא דפסחים (כה:).
ג). ועוד יש להתיר כפי שמצינו כיוצ”ב בפוסקים אפילו גבי דברים חמורים מזה, את ההיתר של טריד בעבידתיה, וכדאי’ בגמ’ ע”ז (כ:) גבי כובס בגדי נשים, ובב”מ (צא.) גבי הרבעה, מצינו נמי את ההיתר של ‘עבידתיה טריד’, וכן פסק השו”ע (אהע”ז סי’ כג סעיף ג). וכיוצ”ב מצינו בפוסקים שהסתמכו להלכה על היתר זה, גבי בדיקת נשים אצל רופא הבודקם במקומות המכוסים שבגופם כמ”ש הש”ך (יו”ד סי’ קצה ס”ק כ). ואע”ג שהש”ך עצמו רק העיד על המנהג ולא ביאר טעם המנהג, מ”מ ראיתי שכן ביארו להדיא גדולי האחרונים, הכרתי ופלתי (שם), הסד”ט (שם), החיד”א (שם), הערוה”ש (שם), והאגרות משה (חיו”ד ח”ג סי’ נד אות א’), שכיון שהרופאים טרודים בעבודתם, אין לחוש בהם להרהור עבירה. ובשו”ת הרדב”ז ח”ד (סימן ב’) התיר מטעם זה אפילו לבעל למשש הדופק של אשתו נדה כשהיא חולה.
ד). וכן כיוצ”ב התירו הפוסקים לנגן בכלי זמר בימים אלו (אצל נכרים) למי שפרנסתו בכך, וכן לאבל בתוך י”ב לאביו ואמו, או למורה ללמד נגינה בימים אלו, וחלק מהטעמים שהעלו, היינו לפי שאינם מתכוונים לעצם השמחה אלא לצורך פרנסתם, ואע”ג דמן הסתם גם נהנים תוך כדי הניגון המיועד לשמח אנשים, מ”מ אין זה עיקר כוונתם, ראה בפמ”ג (סי’ תקנא א”א סק”י), וכן יוצא הדבר להיתר עפמ”ש בשו”ת מהר”ם שיק (חיו”ד סי’ שסח) שנשאל באבל תוך י”ב חודש אחר אמו אי שרי ללמוד חכמת מוזיקה דמבואר בשו”ע (יו”ד סי’ שצא) דאסור בכל מיני שמחה, וכ’ שם דאפשר לומר שלא אסרו אלא כשמכוין לשמחה אבל כשאינו מכוון רק לידע האומנות הוי ליה דבר שאינו מתכוון ומותר. אלא שדחה היתר זה משום שהרואה סובר שמכוון לשמחה ואיכא בזיון למת ע”ש. אולם בנד”ד שאין שייך טעם זה שהרי הכל יודעים שזה דרכם של אלו המתעמלים, יש להתיר הדבר, ובפרט בנד”ד שהוא שומע השירים רק דרך הקלטה ואינו על ידי כלי זמר ממש, שהוא קיל טפי.
וכן יש להביא ראיה להיתר, ממ”ש השער הציון (סי’ תקס ס”ק כה) בשם המאמ”ר, דיש למחות ביד הנשים שמזמרות בעת מלאכתם, שהלא בגמ’ סוטה מבואר דבשיר של גרדאי שהוא לשחוק בעלמא אסור, אבל אם מזמרות כדי שיישן התינוק שפיר דמי. ומוכח, דאע”ג דנהנות מעצם השיר, מ”מ כל שאין זה עיקר כוונתו ועושה זאת כדי לקבל תועלת אחרת, יש להתיר. גם בשו”ת ציץ אליעזר (חט”ו סימן לג), ובספר חזון עובדיה – בין המיצרים (עמ’ קנג), התירו לנגן בימים אלו היכא שכל כוונתו לצורך לימוד או פרנסה, ומאלו הטעמים שנתבארו, יעו”ש. וע”ע בס’ חזו”ע – אבלות ח”ב (עמ’ שסז), ובמ”ש בספרי תורת החיים (עמ’ סה). וע”ע בספרי הקטן תורת הישיבה (פרק א’ סעיף ז’) גבי השכמה על ידי שעון מעורר המשמיע נגינות.
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
הרב אליהו ברכה א. איסור הרהור בדברי תורה במקום מטונף א. בגמרא ברכות (כד:) תלמיד חכם אסור לו לעמוד
סדר חנוכת הבית מחולק לעשרה לומדים כל אחד עמוד נפרד בנוסף היהי רצון שכתב מרן החיד”א זיע”א וכן קיצור הלכות
נידונים, בירורים, סיפורים ומשלים בענייני דגים
לכבוד חודש אדר אשר סמלו הוא ‘מזל דגים’, ולא לחינם נקרא בלשון רבים, יען יש שני אדרים בשנה מעוברת, והשנה
הרה”ג אליהו ברכה הריגת חפים מפשע במלחמה נשאלתי כמה פעמים ובפרט לאחרונה שנת תשפ”ד באשר ביום שמחת לבנו בתורה הקדושה
הלכות ומנהגים פורים קטן התשפ”ד – 2024 ביום י”ד וט”ו שבאדר ראשון (הנקרא “פורים קטן”), אין נפילת אפיים בכל המקומות,
בטח יעניין אתכם!
האם יש חיוב להביא עצמו לידי מיתה על קדושת השם ?
מקורות: ראה באריכות בספר שאגת יוסף ענייני סכנה רפואה ופקוח נפש סימן י”ז.
מקורות ונימוקים: ויקרא כ”א: אִשָּׁ֨ה זֹנָ֤ה וַחֲלָלָה֙ לֹ֣א יִקָּ֔חוּ וְאִשָּׁ֛ה גְּרוּשָׁ֥ה מֵאִישָׁ֖הּ לֹ֣א יִקָּ֑חוּ כִּֽי־קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לֵאלֹהָֽיו: בפסוק זה ציוותה
אישה שנחטפה לעזה וחזרה – האם מותרת לבעלה
מקורות ונימוקים: הנלקחת בשבי על ענייני נפשות והשתחררה – האם מותרת לבעלה ישראל מתני’ כתובות כ”ז. “עיר שכבשוה כרכום כל
האם תבנית אלומיניום צריך הכשר?
בשו”ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג סימן כב) כתב שאלומיניום שהיא מתכת חדשה שלא נזכרה בקרא נראה דמה”ת אינם
בחורי ישיבה שיצאו בפורים להתרים כסף לישיבה והרכב השכור ניזק מי צריך לשלם
מקורות ונימוקים: מי השוכר הישיבה או הנהג כפי שהקדמנו בגוף התשובה, חילוק מהותי ישנו אם הבחור חתם על חוזה השכירות
. מקורות וביאורים: אין איסור באמירת מילים אלו, וכן מבואר בפרי חדש (יו”ד סי’ יט) שהיו הגוים מסכימים לקנות את
נשיאת נשק בבית הכנסת מקורות ומילואים: פסק מרן השו”ע (סי’ קנא סעיף ו’) שאין נכנסים לבית הכנסת עם סכין ארוך,
מקורות ונימוקים: מבדיקה שערכו מומחי כשרות, עלה בידם שאין חשש חמץ בטבליות ויאגרה בכל המינונים. כך ראיתי ברשימת התרופות לפסח
מתי התאריכים של חג הסוכות השנה – 2023
מקורות ונימוקים: ימי חג הסוכות חג הסוכות חל תמיד בתאריך העברי ט”ו תשרי – כ”א תשרי, כאשר בתאריך כ”ב תשרי
קבורה בקומות על פי היהדות (הלכה וקבלה)
מקורות ונימוקים: הצורך בקבורה בקרקע דווקא כתב הטור יו”ד סימן שס”ב, אמר ר’ יוחנן מניין לקבורה מן התורה, פירוש שצריך
היאך רשב”י רצה לפטור עוונות ישראל
מקורות כמו שמצינו בכל הדורות שתעניות של יחידי הדור העמידו העולם כולו, ובגיטין (נז.), איתא שר’ צדוק העמיד את בהמ”ק
מאגר התשובות
מאגר תורני
הרשם לקבלת הניוזליטר
הרשם לקבלת תוכן מאגר 'תשובות' מידי שבוע לתיבת המייל שלך
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א
הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.
בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!
השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם