מים שהתבשלו בסיר חלבי ונשפכו לכיור בשרי

שאלה:

שפכתי בטעות סיר מים רותחים לכיור הבשרי.

הסיר הוא סיר חלבי (לא היה בשימוש בחלב במשך למעלה מ-24 שעות ונקי.) הוא שימש להרתחת ביצים.

הכיור הבשרי היה ריק (ללא כלים או סכו”ם).

האם יש צורך להגעיל את הכיור הבשרי לפני שניתן יהיה להשתמש בו שוב?

תשובה:

שאלת חכם חצי תשובה

אין צורך להגעיל את הכיור, כיון שהטעם חלב שהיה במים הוא נ”ט בר נ”ט דהתירא, כלומר טעם שני של חלב ולא חלב ממש, לכן איננו אוסר את הכיור הבשרי.

בנוסף כפי שהזכרת בשאלתך כיון שהסיר החלבי לא היה בשימוש בעשרים וארבע השעות האחרונות, לפיכך טעם החלב שהיה בסיר נפגם והמים שהתבשלו בסיר קיבלו טעם פגום של חלב ואינם מוגדרים כחלביים.

בברכה מרובה

מקורות ונימוקים:

בגמרא בחולין דף קיא: איתמר, דגים שעלו בקערה [בשרית], רב אמר אסור לאכלן בכותח ושמואל אמר מותר לאכלן בכותח. רב אמר אסור נותן טעם הוא, ושמואל אמר מותר נותן טעם בר נותן טעם הוא.

ופרש”י בדף קט”ז: ד”ה הרי זו אסורה וז”ל, דגים שעלו בקערה אע”פ שבלעו את טעמה, עדין היתר גמור הן לאוכלן וכשבא לאכלן בכותח למה אתה אוסר עליו מפני טעם בשר שלה, ההוא טעם בשר לאו טעם הוא שהרי לא בא מן הממש אלא מנ”ט אחר. עכ”ל.

מבואר בדברי רב, שמאכל פרווה שקיבל טעם מקדירה בשרית חמה, הוי נ”ט בר נ”ט ומותר לאוכלו עם חלב.

כן פסק השולחן ערוך ביורה דעה סימן צ”ה, ואף שנחלקו השו”ע והרמ”א שם לא נחלקו אלא לעניין לכתחילה בבישול וצליה, אולם לעניין דיעבד, כו”ע לא פליגי שנ”ט בר נ”ט דהתירא איננו אוסר.

כפי שכתב גם הש”ך יורה דעה סימן פ”ט ס”ק י”ט, שתבשיל פרווה שהתבשל בקדירה של בשר מותר לאכלו עם גבינה, כיון דהוי נ”ט בר נ”ט דהתירא.

נוסף לכך, כל הצורך להגיע להיתרא דנ”ט בר נ”ט היינו דווקא בכלי שהינו בשרי בן יומו או חלבי בן יומו. אבל במקרה שהכלי אינו בן יומו מבליעת בשר או חלב, לכו”ע הוא מותר, כיון שטעם פגום של חלב איננו מגדיר את המים שהתבשלו בו כחלביים, ולפיכך אינם אוסרים את הכיור שנשפכו עליו.