השאלה: תוך כדי הנטילת ידים לסעודה שמעתי מאבי את ברכת המוציא וכיוונתי לצאת יד”ח ואח”כ בירכתי על נטילת ידים אם זה הפסק בין הברכה לאכילה או כמו גביל לתורא.
תשובה:
אין זה הפסק, והוי כגביל לתורא ויצאת ידי חובה, ואינך צריך לחזור ולברך ברכת המוציא.
אולם אם ניגבת כבר את הידיים ועדיין לא ברכת על הנטילה, ושמעת ברכת המוציא, לא תוכל לברך עוד על הנטילה.
מקורות:
בשלחן ערוך (סי’ קסז סעיף ז’) ראובן שהיה נוטל ידיו לאכילה ויעקב היה מברך ונתכוין להוציא השומעים ואחר כך ניגב ראובן ידיו וברך על נטילת ידיים לא הוי הפסק, ויוצא בבברכת יעקב, ואינו צריך לחזור ולברך ברכת המוציא.
ואפילו אם כל הנטילה היתה לאחר ברכת המוציא יוצא ידי חובה, כמבואר במשנה ברורה (ס”ק מה).
ומ”ש דאם ניגב כבר ידיו לא יוכל לברך שוב על הנטילה, כן מבואר במג”א ובמשנה ברורה (שם ס”ק מו), ורק היכא שלא ניגב ידיו ולא נגמרה המצווה, מצי לברך.