שאלה:
שלום כבוד הרב,
האם נכון לומר שלהרבות בתפילה על אנשים ובפרט על כלל עם ישראל זה דבר עצום ביותר, כי בתפילה על מישהו מקיימים מצוות של תפילה וחסד בצורה כזאת או אחרת, ואולי עוד מצוות, וקל וחומר כשמתפללים על כל ישראל יש בכך עשיית טובה לכל כך הרבה יהודים, ולכן יש זכות גדולה לאדם שמרבה בתפילות על כלל ישראל?
ולכן למשל אדם שרוצה להתפלל על עצמו, כדאי מאד שיבקש כבר על כל ישראל ובכללם על עצמו..?
תודה רבה.
תשובה:
אכן זכות ומצווה גדולה היא להתפלל על אחרים, ויש בכך גם חסד וגם תועלת לציבור שבכללם כמובן נמצא גם האדם עצמו, והמתפלל על חבירו נענה תחילה.
וכך גם מבואר בגמרא בברכות ל’. לגבי תפילת הדרך, לעולם ישתף אדם עצמו בתוך הציבור, ולכן נתקנה תפילת הדרך בלשון רבים שתוליכנו לשלום וכו’. וכך גם רוב ככל התפילות.
אמנם אין הדברים אמורים אלא בנוסח תפילה הקבוע לרבים להתפלל, אכן כאשר האדם מתפלל בלשון שלו ומתפלל על עצמו, יתפלל בלשון יחיד, כפי שכתב המגן אברהם בסימן ק”י ס”ק י’.
בברכה שיתקבלו תפילותיך ברחמים וברצון לפני שוכן מרומים
מקורות וציונים:
בגמרא בברכות סוף דף כ”ט: איתא, אמר אביי לעולם לישתף אינש נפשיה בהדי צבורא, היכי נימא יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו שתוליכנו לשלום וכו’
ופירש רש”י לישתף נפשיה – אל יתפלל תפלה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים, שמתוך כך תפלתו נשמעת.
בדומה לזה מובא בשם הגר”א, שאסור לכוון בנוסח התפילה לצורך עצמו, אלא יש להתפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלימות ותהיה נשלמת כנסת ישראל למעלה. כלומר: כדי להתפלל שמונה עשרה בכוונה אמיתית, צריך להתעלות מעל לצרכי עצמו ולהתפלל דווקא עבור הכלל; לבטל את אנוכיותו, כדי שיוכל לדאוג בעד כלל ישראל ולהתפלל עבורו. ולכן נתקנה באמת תפילת שמונה עשרה בלשון רבים.
אמנם אין הדברים אמורים אלא בנוסח תפילה הקבוע לרבים, אולם כאשר אדם רוצה לבקש איזו בקשה בעד עצמו, אין צריך להתפלל בלשון רבים, כפי שכתב המשנה ברורה בסימן ק”י ס”ק כ’, וכן כתב גם המגן אברהם שם ס”ק י’.
