נימוקים ומקורות:
באמת כבר הקדים להעיר בזה הרב אליה רבה (סימן קע ס”ק כד) בשם המהרש”ל (ביש”ש חולין פ’ כל הבשר סי’ י”ב) עפ”י הגמ’ (חולין קה ב) יזהר שלא ישתה אופיא (קצף), ואל ינפח בו (בשביל לסלקו), ושמעתי בשם השל”ה בזה הלשון: שמעתי שזה האופי”א מיירי מה שמעלה החבית כשהוא תוסס, אבל כשעושה אופיא כששופך משקה בכלי, זה האופיא הוא משקה, וסיים, מ”מ נכון ליזהר גם שם, כי חמירא סכנתא מאיסורא”.
ומכל מקום בזמננו נהגו להקל גם בזה, ומשום דכל האיסור הוא רק ביין, וכמ”ש המאירי יבמות (דף פ. ד”ה ואלו הן) שביין קראו אותו אופיא, אבל במים קצף. ובמילי דסכנתא אין לנו אלא מה שאמרו מכיון דהוי דבר סגולי. וביין בלאו הכי לא שכיח קצף.
