מקורות ונימוקים:
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה – מדוע?
פסק השולחן ערוך בהלכות חנוכה אורח חיים סימן תרע”ה, אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה. וכתבו המפרשים, עיין משנה ברורה וביאור הלכה, דהיינו שהאשה יכולה אף להוציא את הגברים ידי חובת הדלקת נרות החנוכה.
כן כתבו כבר הראשונים, עיין בדברי המאירי שבת כ”ג. ובמגילה דף ד’. שכתב כן בהדיא, שאף החולקים לעניין קריאת המגילה, מודים שלעניין הדלקת נרות חנוכה האשה מוציאה אחרים ידי חובתן, כדין כל המחוייב בדבר מוציא אחרים ידי חובתן. וכן העלה להלכה בספר חזון עובדיה חנוכה, עמודים כ”ה – כ”ו.
בטעם חיוב האשה במצוות הדלקת נרות החנוכה בשונה משאר מצוות שהזמן גרמא, נאמרו כמה טעמים:
טעם ראשון: כפי שהתבאר בדברי הגמרא בשבת דף כ”ג. אשה ודאי מדליקה דאמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס. הואיל ובכלל גזירות היוונים היו שכל בתולה תיבעל להגמון תחילה, לפיכך נס הניצחון קשור היה גם לנשות עם ישראל, שניצלו מלהטמאות להגמון.
טעם שני: הואיל ובנס הניצחון עצמו השתתפו הנשים, שהרי יהודית בת יוחנן כהן גדול כרתה את ראשו של שר צבא יון, ומכוח מעשה זה ברח צבאו והוסר איומו מישראל, כפי שהביא המשנה ברורה סימן תרעה ס”ק י’.
טעם שלישי: הואיל ומצוות הדלקת נרות חנוכה מצווה דרבנן היא, שתיקנו לפרסם את הנס, והחיוב לשמוע לקול תקנות חכמים הוא מדין “לא תסור” שהוא לאו דאורייתא, ואיננו מצוות עשה שהזמן גרמא, לפיכך מתבקש שגם הנשים יחוייבו במצווה זו, שהרי גם הם מצווות על לאו דלא תסור. טעם זה כתב בשו”ת חות יאיר סימנים ט’ – י’.
מלבד טיעון זה, הרי על פי דעת רבינו תם הסובר שבנוגע למצוות דרבנן לא אמרינן שכאשר הזמן גרמן נשים פטורות, אלא כל מצוות דרבנן שווים בין לאנשים בין לנשים ללא חילוק.
לגבר זכות קדימה בהדלקת נרות החנוכה – לאשה בהדלקת נרות השבת
למרות האמור כי חיוב הנשים והאנשים שווה לעניין הדלקת נרות החנוכה, נתנו חז”ל את זכות הקדימה בקיום מצוות הדלקת נרות החנוכה לאיש, ואילו את זכות הקדימה להדלקת נרות השבת נתנו לאשה.
וראיתי בטעם הדבר את דברי החתם סופר בחידושיו על מסכת שבת דאף כ”א: שכתב שהואיל ומתחילה תקנת הדלקת נרות החנוכה היא להדליק על פתח ביתו מבחוץ לפרסם את הנס, ואין דרך האישה לצאת החוצה מביתה, לפיכך נתנו חז”ל את זכות הקדימה לגברים.
על דרך זה יש להוסיף שאת נרות השבת שנועדו להאיר את הבית פנימה, ליצור שלום בית ושמחה בבית, נתנו לאשה, שכל כבודה בת מלך פנימה.
על דרך זה ראיתי בספר ברכת אשר להמליץ לפרש את לשון הפסוק בשמות פרק כ”ה פסוק י”א, “מבית ומחוץ תצפנו”, כי ישנן מצוות של חוץ כמו פרסום הנס, שנועדו להיות על ידי הגבר, וישנם מצוות של פנים, כגון הדלקת נרות השבת שנועדו לשלום הבית פנימה, שהן נועדו להיות על ידי האישה שתפקידה להיות פנימה. בשם ר’ שמעון שוואב זצ”ל.
