כן מבואר בשולחן ערוך (סימן רצו סעיף ח’) בסתם שנשים חייבות בהבדלה, ואע”ג שלכתחילה אנו חוששים לדעת הארחות חיים שכתב, שאין לנשים להבדיל, וכמבואר ברמ”א (שם) שלכן ישתלדו לשמוע מן האנשים ולא יבדילו לעצמן, מ”מ במקום הדחק, רשאיות להבדיל לעצמן, וכמ”ש המ”ב (ס”ק לו).
וגם בברכת הנר והבשמים, ואע”ג שהביה”ל (שם ד”ה לא) הסתפק בזה, מ”מ עי’ באחרונים שהכריעו, דרשאיות לברך בעצמן.
ומיהו במקום שהאשה אינה יכולה לברך לעצמה מכל סיבה שהיא, יש לדון כיום את רוב מחללי השבת כתינוקות שנשבו וכמבואר ברמב”ם (בהל’ ממרים פרק ג’ הלכה ג’), ודינם כאנוסים, ויכולים לצאת מהם ידי חובה, וכמו שכתב בשו”ת יביע אומר ח”ה (סימן יב) ועוד.
