מקורות:
ראשית כל אקדים, שגופי החימום נמצאים בתחתיתו של הארון ובגבו. כמו כן גופי החימום נסתרים ולא נראים כלל לעיין. עוד אציין שארון החימום מיועד לחימום בלבד ולא לבישול ולכל היותר הוא מגיע קרוב ל 100 מעלות.
והנה לענ”ד יש לדון בשאלתנו מג’ כיוונים: חשש שהיה בנתינת מאכלים בארון מער”ש, חשש מיחזי כמבשל בנתינת או החזרת מאכלים לתוך הארון. ד. חשש הטמנה.
א. חשש שהייה בנתינת מאכלים בארון החימום מערב שבת:
בשאלה האם יש איסור שהייה בארון חימום זה, בגמ’ (שבת לח ב) כתוב שאין היתר להשהות בתוך או ע”ג תנור ולא מועיל בזה גריפה או קטימה, ורק בתבשיל מבושל כ”צ ומצטמק ורע לו (ע”פ השו”ע) או מבושל מאכל ב”ד (ע”פ הרמ”א) יהיה מותר להשהות בתוך או ע”ג התנור (ובכה”ג א”צ שיהיה גרוף או קטום) וכן נפסק ברמב”ם (שבת פ”ג ה”ה) ובשו”ע (סי’ רנג סע’ א).
והנה לענין פלטה חשמלית, כתבו הרבה אחרונים דדינה כגרופה וקטומה, לפי שא”א לחתות בה, ראה באריכות מה שכתב בזה מרן בספרו חזון עובדיה – שבת ח”א (עמ’ מד). וה”ה לענין ארונות חימום אלו.
ב. וכן משום חשש מיחזי כמבשל בהחזרת מאכלים לתנור החימום בשבת, ליכא לפמ”ש החזו”ע (שם) שכל שאינו דרך ומקום בישול, אין גזירה זו, שרי, ה”ה בנד”ד. ונראה דגם הפוסקים שאסרו בחזרה לתוך התנורים החשמליים שלנו וכמ”ש בשו”ת אגרות משה (או”ח סי’ עד או’ כו) שדינם כהחזרה לתוך כירה ואסור, וכ”כ לאסור זאת בשו”ת מנחת יצחק (ח”ג סי’ כח ס”ק א) וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל לאסור בזה (עי’ הלכות שבת בשבת ח”א עמ’ רלז) וכ”כ לאסור בזה בספר שש”כ (שם סע’ יט), בנד”ד אפשר שיודו להתיר לפי שאין בו כפתורים של הנמכת הלהבות, ודו”ק. ופשוט.
ג. וגם משום איסור “הטמנה” ליכא בכהאי גוונא, לפמ”ש השו”ע (סי’ רנז סעי’ ח’) שכל שהבגדים לא נוגעים בשולי הקדרה לאו הטמנה היא, וגם בתנורים אלו יש מרווח בין הקדרות לכלי.
