עניית אמן באמצע ברכה

שאלה :

מי שמברך ובאמצע הברכה שומע קדיש או קדושה או שאר ברכות, האם רשאי לענות אמן של קדיש או של שאר ברכות, או לענות קדושה?

תשובה:

בברכות המצוות, ברכת הנהנין, וברכות השבח אסור לענות קדיש, קדושה או עניית ברכו, כל שכן לענות אמן על ברכות. אבל בברכות ארוכות רשאי לענות על קדיש ,קדושה ועניית ברכו. אבל לא על אמן של ברכות כגון שנמצא בברכת אשר יצר, או ברכת הלבנה וכדו’. אמנם אמן של הברכה עצמה שעומד בה לא נחשב הפסק כלל. אמנם לגבי ברכת מעין שלוש כגון אכל פירות משבעת מינים כזית או שתה יין, אפילו שמע קדיש, קדושה, וברכו וכל שכן אמן של ברכות אינו רשאי להפסיק.

מקורות:

הרמב”ם כתב (סוף פרק י’ הלכות תפילה) לא יענה יהא שמיה רבה באמצע התפילה ואין צריך לומר בשאר הברכות. כתב כסף משנה שם בפירושו הראשון דשאר ברכות היינו  שלש ראשונות ושלש אחרונות שבתפילה. ופירוש השני כתב דהיינו כל שאר ברכות הנהנין וברכות המצוות.

אבל בשו”ת הרשב”א (חלק א סימן שכ”א) כתב שדין שאר ברכות כדין ברכות קריאת שמע ששואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד.

הערך השולחן בשם מגילת ספר שמותר להפסיק כדי לענות דברים שבקדושה באמצע הברכות ודלא ככסף משנה. 

אולם מאמר מרדכי (סימן קד ס”ק ה’ כתב דווקא בברכות קצרות כגון ברכות הפירות, באלו אין להפסיק כלל מפני שלא חלה הברכה והזכרת שם ה’ עד סיום ברכתו, מה שאין כן בברכה ארוכה כגון ברכת אשר יצר, או ברכת הלבנה בזה מודה כסף משנה שמותר להפסיק כשהוא באמצע הברכה דלא עדיף מברכות קריאת שמע. וכן כתב חיי אדם (כלל ה’ סימן יג). וכן פסקו מהר”ח פלאג’י (שו”ת נשמת כל חי סוף סימן ב’) ושדה חמד. ומשנ”ב בבאה”ל (סי’ סו ס”ג).

מבואר להלכה בברכות המצוות, ברכת נהנין, ברכות השבח אסור לענות קדיש, קדושה או עניית ברכו כ”ש לענות אמן דברכות. אבל בברכות ארוכות רשאי קדיש וקדושה ועניית ברכו, ולא דאמן ברכות כגון שנמצא בברכת אשר יצר, או ברכת הלבנה וכדו’. אמנם אמן של הברכה עצמה שעומד בה לא הוי הפסק כלל.

ולגבי ברכת מעין שלוש כגון אכל פירות שבעת מינים או כזית או שתה יין, אפילו שמע קדיש, קדושה, ברכו כ”ש אמן דברכות אינו רשאי להפסיק כיון שנחלקו הראשונים האם הוי מן התורה או מדרבנן, כי למאן דאמר שהוי דרבנן כל תרון רבנן כעין דאורייתא תקון ודומה לברכת המזון שאסור לענות. וכן פסק שו”ע סימן ר”ט. וכן פסק מרן בחזון עובדיה ט”ו בשבט, ובשו”ת יביע אומר חלק א’ אורח חיים סימן יא. וכן בהליכות עולם חלק ב’ פרשת חקת..