שאלה:
מצאתי שטר כסף גדול בחדר המדרגות של בניין מגורי, בבניין מתגוררים עשרה משפחות כולם יהודים דתיים / מסורתיים, אני חושב שאני יודע מי הוא המאבד. האם מוטל עלי קיום מצוות השבת אבדה ולנסות להשיב את הכסף למאבד.
תשובה:
המוצא מעות שהוכח שנפלו מן המאבד ולא הונחו על ידו בכוונה תחילה הרי אלו שלו, לפיכך הנך רשאי ליטול את הכסף לעצמך. אולם לפנים משורת הדין יש עניין להשיב את האבדה לבעליה למרות שמעיקר הדין אינך חייב.
אלא שכתבו הפוסקים כי העניין להחזיר אבדה לפנים משורת הדין איננו שייך אלא”כ המוצא עשיר והמאבד עני. לפיכך ככל שמעמד המאבד הפוטנציאלי איננו גרוע משלך המוצא, אין מוטל עליך להשיב את האבדה, אף לא לפנים משורת הדין.
מקורות ונימוקים:
משנה בבא מציעא דף כ”א. המוצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו. כן פסק השולחן ערוך להלכה חו”מ סימן רס”ב, המוצא מעות הרי אלו שלו, והיינו כל זמן שלא נמצאו בדרך הינוח אלא בדרך נפילה.
אלם מדברי הגמרא בב”מ כ”ד: למדו הפוסקים כי אף המוצא במקום שאיננו חייב להכריז, מ”מ לפנים משורת הדין יכריז. כן כתב השולחן ערוך בסימן רנ”ט סעיף ה’, כי אף במקום שאין מצוות השבת אבידה, לפנים משורת הדין יש עניין להחזיר את האבידה למאבדה. אולם כתב הרמ”א שם כי ‘לפנים משורת הדין’ שייך רק אם המוצא עשיר והמאבד עני, אך אם מעמדו הכלכלי של המוצא זהה למעמדו הכלכלי של המאבד, אף לפנים משורת הדין אין עניין להחזיר את הכסף למאבד.
יש לציין כי העובדה שהכסף נמצא בחדר המדרגות אין בו בכדי לגרום שיקנה הכסף בקניין חצר לדיירי הבניין שהם הבעלים על הרכוש המשותף. מאחר ואין החצר קונה לאדם שלא מדעתו במקום שהחצר איננה משתמרת.
כמבואר בשו”ע חו”מ סימן רס”ח סעיף ג’ שחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, דוווקא בחצר המשתמרת. כפי שהוסיף הרמ”א וביאר דאין חצירו של אדם קונה לו אלא ביודע במציאה או דאסיק אדעתיה, אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אף על פי שבאה מציאה לשם, ואם בא אחר ונטלה שם זכה, הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני.
לפיכך בנידון דידן רשאי המוצא ליטול את המעות לעצמו, מלבד העניין להחזיר את האבידה לפנים משורת הדין, שביארנו כי לדעת הרמ”א איננו שייך אלא במקום בו המוצא עשיר והמאבד עני.
