מקורות ונימוקים
מרן השו”ע (סי’ רח סעיף ז) כתב: הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה, ואחריו בורא נפשות רבות, ואם בשלו, או שטחנו ועשה ממנו פת, מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות.
והנה נחלקו גדולי דורנו כיצד לדון את אותם פריכות אורז המצויות הרבה בימינו, שהנה סדר עשייתם על ידי שמתפיחים אותם בחום והאורז אינו עובר הליך בישול כלל, אולם מצד שני נדבקים היטב על ידי החום, ודעת רוב האחרונים לדונם כדין כוסס את האורז שכתב מרן לברך בתחילה פרי האדמה ואחריו ב”נ, ולא מבעיא לדעת הרא”ש והר’ יונה ז”ל שכתבו דאף בבישול בעינן שיתמעך, וכ”כ הרמ”א בהגה, ובפריכות המצויות האורז לא מתמעך, אלא אף לחולקים דס”ל דלא בעינן בבישול מיעוך, הכא לא הוי בישול אלא דיבוק בחום, דלא חשיב כבישול. וכן דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בספרו חזון עובדיה – ברכות (עמ’ קפד), וכן כתב בספר וזאת הברכה (עמ’ רמג) בשם הגרש”ז אועירבאך זצ”ל והגרח”פ שיינברג זצ”ל. וכן העלה הראש”ל בספרו ילקוט יוסף (סי’ רח סעיף י’).
