שאלה:
שלום וברכה, אני יכתוב את הכאב שלי באופן קצר מאוד.
זה בקשר למזוזה שלי, מעולם לא היו לי בעיות עם זה תמיד היא הייתה במקום במשך שנים. כל חיי חייתי עם מזוזות וגרתי באופן זמני במקומות. ההורים שלי תמיד דאגו לזה. למען האמת, אין לי דעה ספציפית בעניין. עם זאת, אני יודע שזה אמצעי הגנה לפי יהודים, בסדר.
אבל בשנים האחרונות אני סובל את כל הזעם האפשרי מהשכנים שלי שאין להם מזוזוה בפתח ביתם. אז השאלה שלי היא, האם הם יחשבו שחס וחלילה אם יקרה משהו רע באזור השכונה או בבניין שאולי אני מאחל לעצמי הגנה בלבד אבל לא גם להם? איזה שטויות זה יהיה? אני לא יודע אם הם יכולים לחשוב כך, אבל דבר אחד אני כן יודע, שהם מציגים התנהגות מבחינתי שממש גורם לי לחלות. הם זורקים על פתח הכניסה של הדלת שלי עשרות נעליים.
הייתי מתרחק בשמחה ממקום כזה רק בחודשים הקרובים אני לא יכול! אגב, יכול להיות שהם רדפו אחריי לבניין הזה. גרנו כאן לפני כל אחד אחר. חייתי בעבר עם שכנים ומעולם לא נתקלתי בהתנהגות כה חצופה ודוחה שאני יודע שגם הם נהנים לעשות כרצונם. חוץ ממך אני לא חושב שמישהו יכול לעשות משהו אפילו לא המשטרה. נראה שהם כל כך מתחברים שזה יהיה בזבוז זמן. גזירת פרעה, והחלום של יציאת מצרים יש לי את שניהם כשאני פותח את דלת ביתי. מה גם שהם ביחסים טובים עם השכנים האחרים כולל אחד עם המזוזה. מה אתה יכול לייעץ?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית אני משתתף בצערך, זה באמת נשמע מזעזע ואפילו אנטישמי.
בנוגע לשאלתך, ככל שהנך חושב שזה יעזור, אתה רשאי להעביר את המזוזה לחלק הפנימי של המשקוף שהוא בתוך הבית, כדי שלא יראו אותו השכנים. כי בדיעבד גם שם המזוזה כשרה ותגן עליך בעזרת ה’.
אולם יתכן והמזוזה היא לא הסיבה האמיתית למה שמפריע להם, ואם תוריד את המזוזה הם ימצאו סיבה אחרת להציק לך. לכן עליך לשקול את הדבר, ולראות האם מוצדק להזיז את המזוזה פנימה לתוך הבית.
בתור עצה הייתי ממליץ לך לתפוס את אחד השכנים היותר עדינים ורגועים, ולפתח איתו שיחה ולשאול אותו מהי הסיבה שהם מציקים לך, אולי ניתן לפתור את העניין בדיבור יפה ובהסבר על המזוזה, שהיא פשוט חובה בתורה, וכתוב שם שעלינו לזכור את ה’ בכניסתנו לבית וביציאתנו, והמזוזה איננה נגד אף אדם אחר.
נוסף לכל, תפנה לקב”ה בתפילה קצרה, שיסלק ממך כל הטרדה וכל שכן רע, ובעזרת ה’ תראה ברכה נחת ושמחה.
מקורות ונימוקים:
בגמרא ביומא דף י”א. איתא, אמר ליה אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא מאי טעמא לא עבדו להו רבנן מזוזה אמר ליה הנהו חזוק לאקרא דכובי הוא דעבידי אמר ליה ואקרא דכובי גופה תבעי מזוזה דהא אית בה דירה לשומר בית האסורין דהא תניא בית הכנסת שיש בו בית דירה לחזן הכנסת חייבת במזוזה אלא אמר אביי משום סכנה.
כן הביא הרמ”א בהגהתו לשו”ע להלכה יו”ד סימן רפ”ו סעיף א’, בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה (מרדכי ספ”ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם, פטורין ממזוזה (חידושי אגודה פ”ק דיומא).
וביאר הט”ז יורה דעה סימן רפו ס”ק ג’ שהטעם שכתב האגודה שאין צריך לקבוע מזוזה בחצירות או עיירות שגרים שם גם עובדי כוכבים, הוא מפני הסכנה פירוש שיאמר שעושין לו כישוף. כדאיתא ביומא דף י”א. ומזה יש ללמוד לכל שערי העיר לפטור מפני סכנת המושל בזה.
מדברי הגמרא האגודה הרמ”א והט”ז ניתן להסיק לנידון שבשאלה, שאין השואל צריך להניח מזוזה בפתחו כיון שיש בזה משום סכנה.
אולם אכתי יש להסתפק שמא הצקת שכנים אין זה נקרא סכנה, ואינו דומה לסכנה שהמושל יאמר שעשו לו כישוף, הואיל ולמושל יש כוח להעניש ואולי אף להמית, בשונה משכנים שאינם עלולים לגרום לסכנה של ממש, אלא רק להצקות וכדו’.
נוסף על כך באגודה ובדברי הרמ”א לא עסקו בבית של ישראל אלא בשערי חצרות ושערי העיר.
על כן נראה שבנידון השאלה, הדבר הנכון הוא להכניס את המזוזה לתוך החלק הפנימי של המשקוף אשר הוא בתוך הבית, הואיל ובדיעבד ניתן להניח בו מזוזה.
כפי שכתב הרמ”א ביורה דעה סימן רפ”ט סעיף ב’
איזהו מקום קביעתה, בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ, ואם שינה, אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה. ואם קבעה משמאל, פסולה.
מבואר שבדיעבד אם הניח את המזוזה במזוזת הפתח בחלקה הפנימי אינו מעכב. ועיין בש”ך שם ס”ק ג’ שכתב דהיינו אפילו אם הניחה אחורי הדלת כפי שמשמע מדברי הטור, ודלא כפי שמשמע מדברי הנימוק”י והרמב”ם.
ועיין עוד בספר מעדני מלך שלמד מדברי הרמ”א הללו, לבתים הפתוחים למקומות בהם גרים עובדי כוכבים, שיוכלו להניח את המזוזה אחורי הדלת לתוך הבית. ועיין עוד בספר חובת הדר פרק ח’ חלק ג’ הערה ד’.
