מקורות ונימוקים:
מדוע הקב”ה בחר להשתמש בשם משה שניתן על ידי בתיה בת פרעה
אכן השם “משה” ניתן לו על ידי בתיה בת פרעה כפי שהתורה מתארת בספר שמות פרק ב’ פסוק י’, ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו.
כיצד אמו ואביו קראו לו לפני שקראה לו בתיה בשם זה, בגמרא בסוטה דף י”ב. נחלקו בדבר, זה לשון הגמרא שם, ותרא אותו כי טוב הוא, תניא ר”מ אומר טוב שמו ר’ יהודה אומר טוביה שמו.
עוד מבואר במדרש רבה לפרשת שמות וכן מביא רש”י על החומש כי עשרה שמות היו לו למשה רבינו, יֶרֶד, חֶבֶר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח. רבי יהודה ברבי אלעאי אמר: אף טוביה שמו, רבי ישמעאל בר אמי אמר: אף שמעיה שמו, רבי תנחומא בשם רבי יהושע בן קרחה אמר: אף לוי היה שמו, ומשה”.
למרות זאת, אומר המדרש ויקרא רבה, “אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, חייך! מכל שמות שנקרא לך, איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בתיה בת פרעה”.
בטעם הדבר ניתן לומר כמה הסברים, האחד, הואיל והוא ניתן לו על ידי מי שהצילו מן האבדון, ובפרט שהרי היא זו שגם גידלתו בארמון פרעה, כפי שהפסוק אומר בשמות ב’ י’ ויה לה לבן ותקרא שמו משה, לפיכך קרא הקב”ה בשם זה. השני, הואיל ושם זה הוא מעיד על אישיותו של משה רבינו, שהרי לא נקרא שמו משוי או נמשה, אלא משה, מלשון שהוא מושה ומוציא את האחרים, וזהו אכן היה משה שמשה וגאל את עם ישראל מארץ מצרים. וכפי שמבאר הספורנו שמות פרק ב’ פסוק י’.
ועל דרך המוסר כתב בספר “שיחות מוסר” לרב חיים שמואלביץ זצ”ל: שטעם הדבר הוא, הואיל ומכוח מסירות נפשה של בתיה בת פרעה, שהמרתה פי אביה, והצילה את משה נגד גזירת פרעה, קיבל משה רבינו את הכוחות הללו, ועל ידם נתעלה והוכשר להיות גואלן ומושיען של ישראל, כי בהקרבה ובמסירות נפש ניהל את צאן יתרו בתחילה, ובהקרבה ובמסירות נפש הושיע אח”כ את ישראל, בין בעמדו לפני פרעה ובין בעלייתו למרום, וכל ארבעים שנה במדבר היו חייו רצופים הפקרת נפשו עבור ישראל, מסירות נפש תמידית עבור כל אחד ואחד מישראל עד לאמירת ‘ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת’. כל זאת היה טבוע בנפשו והתפתח בו מן הגרעין של המסירות נפש שהשקיעה בו בתיה בת פרעה במשותה אותו מן המים נגד גזירת אביה פרעה. על כן נקבע בו השם משה יותר מכל עשר שמות שהיו לו, כי שם זה ממצה את גדולת משה רבינו יותר מכל השמות, וזהו שכרן של גומלי חסדים, שהחסד שעושים, עושה פירות, ומי שגמלו עמו חסד, על שם החסד הוא נקרא ושמו חי וקיים לעד, כשמו של משה רבינו גואלן של ישראל”.
ביאור הפסוק וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים
בעניין פירוש הפסוק וירא אלוקים את בני ישראל וידע אלוקים, כבר כתב רש”י לפרש דהיינו נתן עליהם לב ולא העלים עיניו. ופירוש דבריו שעד עתה העלים הקב”ה את עיניו ממכאובם וצערם, אולם לאור תפילתם וצעקתם, פסק להעלים עין ממכאוביהם של בני ישראל ונתן עליהם לב.
ובחזקוני כתב עוד לפרש כמה פירושים וז”ל: וירא אלוקים את בנ”י נתן לב להסתכל בצרת שעבודם דוגמא ראה אתה אומר אלי וראיתי את הדם. וידע אלוקים לשון ידע תדע פני צאנך הכין לבו ורחמיו לדעת צרתם. ד”א וירא אלקים את בנ”י מה שהיו עושים להם בגלוי. וידע אלקים מה שהיו עושים להם בסתר. וכן אמרו רבותינו וירא את ענינו זו פרישות ד”א כמה שנאמר וידע אלקים שדבר זה לא ידע איש בחבירו רק הקדוש ברוך הוא שהנסתרות שלו.
וברמב”ן כתב עוד פירוש על דרך האמת, שעלה עינויים של בני ישראל לפני הקב”ה וקירב אותם על הדעת, כעניין בקרב שנים תודיע ברוגז רחם תזכור.
מדוע גדל משה דווקא בבית פרעה
בעניין השאלה כיצד הסכים פרעה לגדל תינוק עברי בביתו, אם זוהי הייתה השאלה היחידה בכל סיפור גאולת מצרים ניחא, אולם כל גאולת מצרים פלאית היא, וזוהי רק אחד מן הפלאים, ואין ספק כי כל דרך גאולת עם ישראל ממצרים, עשה ה’ יתברך בדרך ניסית ופלאית, על מנת להתעלל במצרים ולהראות לעם ישראל כוחו וגבורתו לחזק אצלם האמונה ולהכינם למתן התורה, לפיכך סיבב הקב”ה שמושיען של ישראל יגדל דווקא מתוך בית פרעה מלך מצרים.
אכן יש לכך טעמים רבים נוספים, אציין שלדעת האבן עזרא הייתה לכך סיבה מיוחדת, הואיל ועל מנת לגדל מנהיג שיוכל להושיע עם של עבדים, היה צורך שיגדל המושיע שלא בתוך שיעבוד כעבד שפל. כי אדם שנולד כעבד וגדל כעבד איננו מסוגל להוביל מרד, ואיננו מסוגל אפילו להילחם על חרותו. לפיכך היה צריך הקב”ה לסובב שיגדל משה דווקא בביתו של פרעה מלך מצרים.
