מקורות ונימוקים:
האם הבהמות נענשים על חטאיהם
בבראשית פרק ו’ פסוק י”ב נאמר: וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. את המילים כי השחית כל בשר פירש רש”י, דאפילו בהמה וחיה ועוף היו נזקקין לשאינן מינן. כפי שמבואר בדברי בראשית רבה כ”ח ח’ שהכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס, הדא הוא דכתיב כי השחית כל בשר, השחית כל אדם אין כתיב כאן, אלא כי השחית כל בשר. ועיין עוד בדברי הגמרא בסנהדרין ק”ח. שדרשה הגמרא כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, א”ר יוחנן מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על האדם ואדם על הכל.
ובחזקוני שם כתב לבאר, שבכך עברו בעלי החים על הציווי שנצטוו בבראשית א’ כ”ד בשעת בריאתן “תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה”, אבל לא לשאינו מינה. לפיכך הנני משחיתם את הארץ, מדה כנגד מדה. וכן הוא בדברי המדרש תנחומא פרק נח סי’ ה’, שכתב שלפי שדור המבול השחית כל בשר את דרכו על הארץ, שהרביעו בהמה על חיה וחיה על בהמה והכל על אדם ואדם על הכל, לפיכך כתיב בהן (שם ו, יג) הנני משחיתם את הארץ, ומנין שממעשה בראשית נצטוו הבהמה והחיות והעופות ורמש שלא להדבק עם שאינו מינו, דכתיב (שם א, כה) ויעש אלקים את חית הארץ “למינה” וגו’.
כן הוא גם בדברי הפסיקתא זוטרתא (ו, ז). אם אדם חטא בהמה ורמש מה חטאו, אלא מלמד שאף הבהמות והחיות השחיתו בעבירה.
על דרך זה פירש בחזקוני שלכן נאמר לגבי אשה המביאה בהמה עליה “דמיהם בם”, שגם הבהמה נענשת מצד עצמה הואיל והזדווגה לשאינה מינה, דאין קישוי אלא לדעת, ושונה הדבר מאדם הרובע בהמה דאין הבהמה עושה כלום, אלא הורגים את הבהמה כדי שלא יאמרו שנכשל אדם בה בעבירה, כפי שכתוב בפסוק “מות יומת”, “וגם את הבהמה תהרוגו”.
אמנם יתכן בהחלט שאין ההבנה שבעלי החיים נענשים על חטאיהם בבחינת עונש על מעש העבירה, ויתכן כי ההבנה היא שבהיות ועל דעת תנאי זה נבראו הבהמות, כאשר עוברים הם על תנאי זה, אין הצדקה לקיומם.
בעלי החיים כסמל לתכונותיהם
על הפסוק “נעשה אדם” מבאר הגר”א שאמר הקב”ה לכל בעלי החיים שנבראו לפני האדם, נעשה כולנו אדם שכל אחד יתכן מתכונותיו לאדם.
כאשר האדם חוטא הרי משתמש הוא בתכונת הנחש שהיא התכונה להרע בלי תועלת, והיא הגורמת לחטא, לפיכך הנחש מסמל את היצר הרע הגורם להחטיא את האדם.
אסיים מעין הפתיחה, כי יש לדעת שכל פסוקי התורה בפרשת בריאת העולם בריאת האדם חטא אדם הראשון גן עדן וכו’ אין הדברים כפשוטם כלל ויש בהם סודות גדולים ונעלמים, ועל כל אדם להבין שאין לנו אחיזה בעומק הדבר, ורב הוא הלא ידוע מהידוע. ומטרת התורה בפסוקים אלו, שנוכל גם אנו להבין מפשטות הדברים וללמוד הנהגות נכונות ומידות טובות ומצוות לתועלת נשמותינו.
