שאלה:
רכשתי דירה מיורשים לאחר שאביהם שהתגורר בבית כשלשים שנה נפטר בשיבה טובה. במהלך השיפוצים שערכתי בבית מצאתי מעטפה עם עשרים אלף דולר שהייתה טמונה בפינה בתוך ארגז התריס.
השאלה היא האם מוטל עלי להחזיר את הכסף ליורשים. ניסיתי לרחרח אצל היורשים, אף אחד מן היורשים לא יודע שיש דבר מה מוטמן בבית. מסופקני אם האב הקשיש עצמו זכר מכך, כי המעטפה ישנה מאוד, האם אני חייב להודיע ליורשים על כך.
תשובה:
עליך להשיב את הכסף ליורשים. אין הדבר דומה ל’זוטו של ים’ שהרי הוא של המוצא, מאחר והאבדה איננה אבודה מכל אדם, אלא איננה ידועה רק לבעליה. כמו כן אין הדבר חשוב אלא כיאוש שלא מדעת שאינו יאוש, לפיכך עליך לקיים מצוות השבת אבידה ולהשיב את הכסף ליורשים.
למותר לציין, כי ‘היורשים’ האמורים, הינם אלו אשר על פי דין התורה נחשבים יורשים, למעט מקרה בו כתב המנוח צוואה שבה ציווה לחלק את עזבונו לאחר מותו בחלוקה השונה מדין תורה.
מקורות ונימוקים:
בשולחן ערוך חו”מ סימן רנ”ט סעיף ז’ הובא דין המאבד ממון בזוטו של ים שהרי היא של המוצא. אכן גדר זוטו של ים הוא מצב בו המאבד איננו יכול להציל את אבדתו גם אם הוא מאוד רוצה, כגון ששטפה נהר וכדו’, שאבודה היא ממנו ומכל אדם. שונה הדבר בנידון דידן שאילו היה יודעים היורשים מן האבדה היו טורחים לבוא ולקחתה. אלא שהמצב הוא שאינם יודעים ממיקום הכסף, מצב זה נחשב ליאוש שלא מדעת שאינו יאוש, כמבואר בגמרא בריש אלו מציאות ב”מ דפים כ”א – כ”ב.
יש לציין כי למרות שחצירו של אדם אינה קונה לו שלא מדעתו בדבר שאיננו מעלה על דעתו, כמבואר בדברי השולחן ערוך סימן רס”ח סעיף ג’ בדברי הרמ”א. שונה הדבר בירושה, שהיורשים יורשים את ממון אביהם אף אם אינם יודעים את היקף הממון אותו הם יורשים, כי גדר הירושה היא שהיורשים נכנסים תחת אביהם המוריש.
לפיכך הכסף שהוטמן על ידי המנוח, הינו של היורשים, ועליך לקיים מצוות השבת אבדה ולהחזירם ליורשים. כן ראיתי שהעלו להלכה בפסקי דין ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י”ד עמוד נ”ח. כן כתב גם הגאון הרב אברהם צבי הכהן שליט”א במאמר שכותרתו ‘מצא בגל ובאשפה’ הודפס בכתב העת אור ישראל כ’ תש”ס.
