שאלה:
לצערי אשתי נאלצה לעבור כריתת רחם עקב גידול סרטני שנמצא ברחמה, האם ישנה בעיה הלכתית שנמשיך לחיות יחד חיי אישות.
תשובה:
שלום וברכה.
ראשית הנני משתתף בצערך, ה’ יתן לכם בריאות ושמחה.
לשאלתך, למרות שהאשה עקרה ואינה יכולה ללדת, אין מניעה כלל מלחיות עמה כדרך כל הארץ, איסור פצוע דכא וכרות שפכה נאמר רק בגברים ולא על בנשים. כמו כן אין בעיה של השחתת זרע מאחר והביאה היא כדרך כל הארץ.
מקורות ונימוקים:
החיד”א בספרו ברכי יוסף אבן העזר סימן ה’ ס”ק ט”ו הביא בשם רבי דוד עראמה, שאע”פ שהמסרס לנקבה פטור, מ”מ לענין איסור לבא בקהל פשיטא ששניהם שוים בזה, והבא עליה לשם אישות לוקה וכו’.
אולם בשו”ת יביע אומר חלק ח’ אבן העזר סימן י”ד האריך להוכיח שאין ההלכה כדבריו, הואיל ולא אסרה תורה פצוע דכא וכרות שפכה אלא בזכרים, ולא בנקבות, ומנין לנו להוסיף על דברי תורה.
והביא שכן מצא להגאון רבי מאיר דן פלאצקי בספר חמדת ישראל (דף עח ע”א) שהביא דברי הר”ד עראמה, וכתב עליו, שאין דבריו נראים מאחר ואין לנו להוסיף ולגזור מעצמינו, מה שלא מצאנו לרבותינו ז”ל. לא מבעיא אם ניטלה האם של האשה ע”י חולי, שמותרת לבא בקהל, דהוי בידי שמים, אבל גם אם לא היה לה שום חולי שיש בו סכנה, והורידו לה את האם ע”י ניתוח, מנין לנו לבדות מדעתינו ולומר שבסירוס ע”י אדם שוה הנקבה לזכר, היפך משמעות הפוסקים, שכל האיסור לבא בקהל אינו אלא על הזכרים ולא על הנקבות. ע”ש.
כך מוכח גם מדברי ספר החינוך מצוה תקע”ה, במצוה זו דלא יבא פצוע דכא וכו’, שכתב שנוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן “בזכרים”, ולא בנקבות.
