מקורות ונימוקים:
כתב השולחן ערוך או”ח סימן תרפ”ו סעיף ב’, מתענים בי”ג באדר; ואם חל פורים באחד בשבת, מקדימין להתענות ביום חמישי.
וכתב הרמ”א כי תענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצורך, כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה, ואפי’ רק כואבי עינים, שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח”כ, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור, ע”כ. וכן כתב השו”ע עצמו בסימן תקנ”ד.
וביאור הדבר הוא, כי חז”ל לא תיקנו צום זה על מעוברת מניקה או חולה אפילו שאין בו סכנה, מטעם זה אף איננו צריך להשלים את הצום במועד אחר. אולם מי שיש לו כאב עיניים שהוא מצטער הרבה בגין כך פטור מלצום אולם צריך להשלים את הצום. ועיין במשנה ברורה שם ס”ק ה’.
לאור האמור, אשה החולה בטרשת נפוצה וזקוקה לשתייה על פי הוראת הרופא, או שהיא נחלשת מהעדר השתיה, הרי היא פטורה מצום תענית אסתר.
בנוגע למעוברות ומניקות, נחלקו הפוסקים האם פטורות מן הצום רק במידה ומרגישות חולשה, או אף כאשר אינן מרגישות חולשה כלל, דעת ערוך השולחן הישועות יעקב ועוד, שמעוברות ומניקות פטורות מן הצום אף אם אינן מרגישות חולשה כלל, אולם דעת היעב”ץ ומחצית השקל שאינן פטורות מן הצום אלא”כ מרגישות חולשה. ולהלכה פסק החזון עובדיה שאף אם אינן מרגישות חולשה פטורות מן הצום, כי לא תיקנו חז”ל את הצום על מעוברות ומניקות.
