שאלה:
האם מותר להשאיל אוטו עם דלקן שקיבלתי מהחברה, לחבר שביקש את האוטו משיקולי נוחות שבאוטו, עבור נסיעה מהצפון למרכז הלוך חזור. האם מותר מהבחינה שהחברה משלמת על הדלק.
תשובה:
באופן עקרוני הדבר תלוי בהסכם שיש בינך לבין החברה, אם בהסכם מוזכר הגבלת השימוש לשימוש אישי, או לשימושך ושימוש בני משפחתך בלבד, כמובן שאינך רשאי להשאיל את הרכב לחבר.
אולם כאשר בהסכם שבינך לבין החברה אין הגבלת שימוש, או שישנה הגבלת סכום והנך עומד בטווח ההגבלה הזאת, במקרה כזה הנך רשאי להשאיל את הרכב לחברך.
אכן גם במידה ובהסכם בינך לבין החברה אין הגבלת שימוש, ואפי’ אם אין הגבלה כלל לא הגבלת שימוש ולא הגבלת סכום וכדו’, לא ניתן לתת את הרכב לכל דורש במכוון הואיל והדלקן הוא ‘על חשבון החברה’. אלא ניתן לעשות ברכב שימוש סביר בלבד הכולל השאלה המקובלת אצל אנשים סטנדרטים הנוהגים להשאיל את רכבם מפעם לפעם לחבריהם.
מקורות ונימוקים:
חוזה הינו מסמך המחייב את החותם עליו על פי ההלכה, לפיכך כאשר ישנו חוזה בו נכתבו הגבלות מסויימות על השימוש ברכב ובדלקן, חייב האדם לפעול לפי התחייבותו בחוזה עליו הוא חתום.
תוקפו ההלכתי של החוזה, הינו בפשטות מדין סיטומתא, כפי שכתבו הפוסקים, עיין שו”ת מהרש”ג חלק ג’ סימן קי”ג, ועיין בזה עוד בפסקי דין רבניים כרך ג’ בפסק דין המתחיל בעמוד 363, שם הוכיחו הגאונים הגדולים הרב ע. הדאייה, הרב יוסף שלום אליישיב, הרב בצלאל ז’ולטי, כי תוקפו של התחייבות בחוזה הינו מדין סיטומתא.
אכן בנידון השאלה, אין צורך להתחייבות מדין סיטומתא הואיל וכל רשות השימוש ברכב ובדלקן, נתונה לו אך ורק לפי כללי החברה המסכימה לו להשתמש בדלקן וברכב לפי ההגבלות אותם הציבה.
לפיכך הרשות נתונה למקבל הרכב להשתמש ברכב ובדלקן אך ורק לפי ההגבלות שנכתבו בחוזה, או שנאמרו לו. וכל שימוש החורג מכך, הינו גזל כדין שימוש בחפץ שאול שלא מדעת בעליו, נוסף על כך השימוש בדלקן מהווה גרימת חיוב לחברה שתשלם עבורו כספים שאינה מסכימה לשלם.
למרות האמור, גם כאשר לא נכתבו הגבלות על ידי החברה, או לחילופין כאשר נאמרו או נכתבו הגבלות ומקבל הרכב עומד במסגרת ההגבלות. לא ניתן לעשות שימוש ברכב החברה ובדלקן, הואיל והדבר ברור שלא על דעת כך ניתן לו הרכב, לנצל את מימון החברה לשימושם של אחרים.
לפיכך כל שימוש חריג שהדבר ברור שלא על דעת כך ניתן לו הרכב והדלקן אסור בהחלט, ניתן לעשות ברכב אך ורק שימוש סביר, כפי שמקובל בקרב בני האדם לעשות ברכביהם, להשאילם מידי פעם בפעם לחבריהם משיקולי נוחות וצורך, הואיל ושימוש כזה מוגדר הוא כשימושו של האדם עצמו, שכך היה נוהג לעשות גם ברכבו האישי, ועל דעת כן ניתן לו רכב ודלקן מהחברה שישתמש בו כפי הנהוג ומורגל אצל בני האדם.
