מקורות ונימוקים:
כתב הרמב”ם “אף על פי שלא נכתבה תורה שבעל פה, ליִמדה משה רבנו כולה בבית דינו לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע – שלושתן קבלוה ממשה. וליהושע שהוא תלמידו של משה רבנו, מסר תורה שבעל פה וצוהו עליה. וכן יהושע כל ימי חייו לימד על פה, וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עֵלי מן הזקנים ומפנחס, ושמואל קבל מעֵלי ובית דינו, ודוד קיבל משמואל ובית דינו”
מוכח מדברי הרמב”ם כי חי פנחס מתקופת המדבר לתקופת עלי הכהן במשכן שילה, והוא למעלה משלש מאות שנה, והוא פלא כיצד האריך ימים כל כך.
יתירה מזאת, אם נחקור אחר הזכרת שמו של פנחס בתנ”ך נבחין כי פנחס מופיע בפעם הראשונה בספר במדבר, כאשר הוא מקנא את קנאת ה’ צבאות, והורג את איש ישראל הלוקח מדיינית לעין משה אהרון וכל ישראל.
שוב פעם מוזכר פנחס בספר יהושע פרק כ”ב, ושוב בספר שופטים פרק כ’ בפרשת פילגש בגבעה, ולבסוף מוזכר יהושע בספר דברי הימים א’ פרק ט’ ברשימת האנשים העובדים בבית המקדש, כאשר אומר הכתב “ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים, ה’ עמו”, “כולם הברורים לשוערים בספים מאתים ושנים עשר, המה בחצריהם התיחסם, המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם”.
אם נחקור מעט, נבחין שיש בין הופעתו הראשונה של פנחס במדבר לבין תקופת בית המקדש בארץ ישראל כחמש מאות שנה, והוא וודאי אריכות ימים ושנים מופלאה.
אכן על הפסוק בשופטים פרק כ’ פסוק כ”ח, וּ֠פִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד׀ לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֘ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם־בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם־אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ:
אומר הרד”ק שהאריך הכתוב וייחס את פנחס לאלעזר ולאהרון הכהן, מפני שלא יאמינו בני אדם כי אותו פנחס היה לפי שיש לו משנותיו עד הזמן ההוא יותר מג’ מאות שנה לפיכך יחסו עד אהרן וחיה זמן רב כי האל ית’ הבטיחו בזה על אשר קנא בשטים ואמר הנני נותן לו את בריתי שלום ואמר בריתי היתה אתו החיים והשלום ועל פנחס אמר. ומקצת רז”ל אמרו כי פנחס זה אליהו וכן הוא בזוהר הקדוש, ומקצתם אמרו כי אליהו מבני בנימין היה ויש להם סמך בזה בדברי הימים.
וכן כתב הרלב”ג, בביאורו למלכים א, יז, וראוי שתדע שכבר הסכימו קצת רז”ל כי פינחס זה אליהו, מפני מה שמצאו ביניהם מן ההתיחסות. והנה נזכר בתורה שהשם יתברך נתן לו את בריתו שלום, ואמר הנביא בריתי היתה אתו החיים והשלום. ולזה ידמה שכבר נתן השם לפינחס אורך ימים נפלא.
וממשיך הרלב”ג ואומר, כמו כן מצאנו באליהו שאמר לה’ יתברך קח את נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי, כלומר שאין מגיע לו לחיות תמיד בזה העולם, אלא מבקש למות כדרך כל הארץ, כי לא טוב הוא יותר מאבותיו.
ומצאנו גם כן שלא מת בעת אשר לוקח מעל ראש אלישע, וזה כי אחר זה בא מכתב אליהו אל יהורם בן יהושפט, כמו שנזכר בספר דברי הימים.
ולזה תמצא שאמר מלאכי הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, עם ה”א הידיעה,.ולפי שמצאנו זה האורך הנפלא מן החיים לאליהו, והנה מצאנוהו ג”כ לפינחס, כמו שזכרנו, ומצאנו בשניהם נשיאת רוח ה’ אותם, כאילו הם מלאכי ה’, ומצאנו ברית החיים לפינחס כמו שזכרנו – הנה מן הראוי שנאמר כי פינחס זה אליהו כי יותר ראוי שיונח זרות אחד משיונחו שני זרויות.
