מקורות ונימוקים:
במשנה בתמורה דף ל’: איתא, רבי רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשרה שינקה מטריפה אסורה למזבח, והעמידה הגמרא שם בדף ל”א. דהיינו שנתפטמה באיסור, הואיל וינקה מן הטריפה שחרית וערבית.
ובתוס’ שם ד”ה שינקה כתבו לחדש דלא רק למזבח, אלא אפילו להדיוט אסור לאכול בהמה שנתפטמה מכרשיני עבודה זרה, ובמרדכי כתב לחלק שאם רק נתפטמה ממאכלים אסורים מותרת באכילה, אולם אם כל מאכלה היה רק דברים אסורים, אסורה.
וכן פסק הרמ”א להלכה בהגהתו לשו”ע יו”ד סימן ס’ בזה”ל: בהמה שנתפטמה בדברים אסורים, מותרת, אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים, אסורה.
אמנם יש שהקשו על דברי התוספות הללו, שהרי בפסקי התוספות שם אות כ’ כתבו שאין האיסור אלא לגבוה אולם להדיוט שרי.
אכן על מנת ליישב סתירה זו, העלה הש”ך בס”ק ה’ והפר”ח בס”ק ה’ לחלק בין חלב שהוא איסור אכילה לבין כרשיני עבודה זרה דהוא איסורי הנאה. והעלו שבהמה כשרה שאכלה מן הטריפה או מן הטמאה מותרת באכילה, ורק אם אכלה כרשיני עבודה זרה שהוא איסורי הנאה, אסורה הבהמה באכילה. ובכך חלקו על דברי הרמ”א שפסק שאסור לאכול בהמה כשרה שכל מאכלה מאיסורי אכילה.
ובחידושי הפלתי על השו”ע יו”ד סימן ס’, כתב בזה”ל: והנה לכאורה כל דברים אלו הוה רק לרבי חנינא בן אנטיגנוס, וכנראה מתוך דברי רמב”ם בפירוש המשנה והרב רע”ב (תמורה פ”ו מ”ה) אבל חכמים חולקים והלכה כוותייהו. ומהתימה על תוספות שלא הזכירו כלל כי תנא קמא חולק, ודוחק לומר כך כוונתן למה שכתבו (שם) ולכאורה נראה דגם להדיוט אסור, ולא כתבו ממה נראה, וצריך לומר דהואיל דגמרא שקיל וטרי על הך כשרה שינקה וכו’, משמע דהן דברים להלכה, וקשה הא תנא קמא חולק, ולזה סבירא להו דרבי חנינא בן אנטיגנוס אמר אף על הדיוט, ובזו תנא קמא פליג, אבל בגבוה מודים, ובזה אתיא [שפיר] שקלי וטריא בגמרא, וזו דוחק. והרב בכנסת הגדולה (הגב”י אות י’) דעתו להחמיר, וכתב מסתימת רוב פוסקים שלא זכרו תנא קמא החולק על רבי חנינא בן אנטיגנוס, שמע מינה דלית חולק כלל על רבי חנינא בן אנטיגנוס ולא מצינו כלל. ואני תמה איך סלקא דעתך דליכא מאן דאמר דחולק ארבי חנינא בן אנטיגנוס כדמשמע מתוך דברי פוסקים, אם כן הא דטרח הגמרא בפרק התערובות (זבחים ע”ד ע”ב) למצוא דרך האי טריפה שנתערב היכי דמי, וקאמרי בולד טריפה, ודחינן דרבנן פליגי. וקשה לוקמי בכהאי גוונא בהמה שינקה מחלב טריפה, ולגבוה ודאי אסור, והרי כאן תירוץ מרווח. ועל כרחך צריך לומר הואיל דרבנן פליגי על רבי חנינא בן אנטיגנוס, לא רצה הגמרא לאוקמי כהאי גוונא, דלא קיימא לן כרבי חנינא בן אנטיגנוס, על פי דבריו אין לחשוש כלל ומותר לאכול בהמה כשרה אף אם כל מאכלה מאיסורי אכילה או איסורי הנאה.
