מקורות ונימוקים:
מעלת קריאת שמע כוותיקין
פסק השו”ע או”ח סימן נ”ח סעיף א’, זמן קריאת שמע של שחרית, משיראה את חברו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד’ אמות, ויכירנו. ונמשך זמנה עד סוף ג’ שעות, שהוא רביע היום. ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (ופירש רש”י דהיינו אנשים ענווים המחבבים המצות) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה, כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוון לעשות כן שכרו מרובה מאד, ע”כ.
מעלת תפילת וותיקין גדולה היא מאוד, עד שכתבו הפוסקים שמותר אף להתפלל יחידי על מנת להרוויח מעלה זו, אם אין ציבור שמתפלל כוותיקין. כפי שכתב הביאור הלכה שם סימן ס”ח ד”ה ומצווה מן המובחר.
מעלת לימוד תורה גדולה ממעלת תפילה כוותיקין
אולם בלי ספק כי מעלת לימוד התורה מעל הכל היא, כך שאם חלילה יפגע לימוד התורה ויחסר בעקבות תפילת הנץ בוותיקין, אין ספק שאין לחסר לימוד תורה בעבור מעלה זו.
שהרי בקושי התירו לפסוק מן הלימוד על מנת להתפלל, ובגמרא בשבת דף י’. איתא, רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא והוו עסקי בשמעתא נגה לצלויי והוה קא מסרהב רבי ירמיה קרי עליה רבי זירא מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה, ע”כ.
עוד איתא שם בגמרא בדף י”א. חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפלה. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לקריאת שמע ולתפלה, ע”כ.
וכן כתב הרמב”ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ו’ הלכה ח’, מי שהיה עוסק בתלמוד תורה והגיע זמן התפלה פוסק ומתפלל, ואם הייתה תורתו אומנותו ואינו עושה מלאכה כלל והיה עוסק בתורה בשעת תפלתו אינו פוסק, שמצות תלמוד תורה גדולה ממצות תפלה.
מבואר שמצוות לימוד תורה גדולה ממצוות תפילה ולכן אף מי שיפסיד כליל את התפילה לא יפסיק מלימודו, אלא שאין הדברים אמורים אלא לעניין מי שתורתו אומנותו. אולם אנו שהננו פוסקים מלימוד התורה למטרת מלאכה, עלינו לפסוק גם מלימוד התורה למטרת התפילה. כפי שפסק השולחן ערוך בהלכות תפילה סימן ק”ו סעיף ג’.
ולמרות שעיקר מעלת תפילת וותיקין, היא קריאת שמע כוותיקין, והרי על קריאת שמע פוסקים לכו”ע מלימוד התורה, כפי שפסק הרמב”ם הלכות קריאת שמע פרק ב’ הלכה ה’, שאם היה עוסק בתלמוד תורה והגיע זמן קריאת שמע פוסק וקורא ומברך לפניה ולאחריה. מ”מ מעלת קריאת שמע כוותיקין, איננה כמעלת לימוד התורה, הגדולה מן הכל עד כדי כך שבקושי התירו לפסוק מהלימוד בשביל להתפלל.
כשאין זמן קריאת שמע עובר אין להפסיק את הלימוד
יתר על כן, בנידון שלפנינו, כיון שאין מדובר במצב שאם תמשיך בלימוד יעבור לו זמן קריאת שמע, הרי כתב בהדיא הר”ן, וכן פסק השולחן ערוך להדיא או”ח סימן ק”ו סעיף ג’ שאם אין השעה עוברת, ויש שהות עדיין להתפלל ולקרוא ק”ש, אינו פוסק כלל מן הלימוד.
משמע שמעלת הזריזות בקריאת שמע כוותיקין או מעלת זריזין הכללי שישנה כלפי מצוות קריאת שמע, איננה עדיפה על מעלת לימוד התורה, ואין להפסיק מלימוד התורה למטרת קריאת שמע אם גם לאחר הלימוד יהיה זמן לקרוא קריאת שמע בזמנה בציבור.
קריאת שמע קודם הנץ גם למי שאינו מתפלל שחרית בנץ החמה
למרות האמור, ראוי לציין כי בשולחן ערוך הרב סעיף ד’ כתב שראוי לחשוש לשיטות הסוברים כי עיקר זמן קריאת שמע הוא לפני הנץ החמה, וכתב שלכן מי שאינו יכול לכוון להתפלל את תפילתו כוותיקין. יקרא לפחות פרשה ראשונה של קריאת שמע קודם נץ החמה, אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפילין, ואחר נץ החמה יקראנה כולה עם ברכותיה ויסמוך גאולה לתפלה.
לפיכך עצתי לשואל, שאם ירצה להרוויח את מעלת קריאת שמע כוותיקין ולחוש לשיטות שעיקר זמן קריאת שמע הוא רק קודם לנץ, יקרא קריאת שמע מיד בהגיע זמן קריאת שמע, עוד קודם לתחילת הלימוד, וילמד בריכוז עד לזמן תפילת שחרית בציבור בשעה שבע, לאחר לימודו. [זמן קריאת שמע הוא כאשר יאיר השחר ויוכל להכיר את חברו הרגיל עמו קצת בריחוק ד’ אמות, וזמן זה מודפס בלוחות השנה].
אלא שבספר אשי ישראל פרק י”ח הערה ה’ כתב שיש להתנות שיתנה שאם אין עיקר זמן קריאת שמע קודם לנץ החמה, אלא אף לאחריו, קריאת השמע שאומר קודם הנץ החמה איננה אלא כקורא בתורה, ויכוון לצאת ידי חובה בקריאת שמע שאומר לאחר מכאן בסדר התפילה עם ברכות קריאת שמע.
מדבריו מבואר שמעלת קריאת שמע עם ברכותיה בסדר התפילה, עדיפה על פני מעלת קריאת שמע כוותיקין, ורק על מנת להרוויח את השיטות שעיקר זמן קריאת שמע הוא קודם הנץ, ראוי לעשות תנאי זה.
מכל מקום גם בנידון השאלה שלפנינו, אם ירצה השואל להרוויח את השיטות הסוברים שעיקר זמן קריאת שמע הוא קודם לנץ החמה, יוכל לקרוא קריאת שמע קודם הנץ, ולהתנות שאם אין העיקר כשיטות אלו שעיקר זמן קריאת שמע הוא קודם הנץ, קריאתו היא כקורא בתורה, ויצא ידי חובת קריאת שמע, כשקורא את שמע על סדר התפילה בברכותיה.
