מקורות ונימוקים:
עיקר לימוד התורה צריך שיהיה בהבנה
בגמרא בקידושין דף ל’. איתא, תנו רבנן ‘ושננתם’ שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר “אמור לחכמה אחותי את”.
בדברי הגמרא מבואר כי חובת לימוד התורה היא שיהיו דברי התורה מחודדים וברורים בפיך שתוכל להשיב לכל אדם השואל בלי לגמגם, והיינו לימוד על מנת להבין ולדעת בידיעה ברורה את דברי התורה הקדושה.
לעניין הלומד ללא הבנה, נחלקו הפוסקים אם יוצא בזה ידי חובת לימוד תורה. דעת המגן אברהם או”ח סימן נ’ ס”ק ב, שהקורא משניות ואינו מבין מה קורא, אין לו על זה שכר לימוד תור, לדברי המגן אברהם הביא המשנה ברורה ורוב הפוסקים להלכה.
אולם בספר “בינת יששכר” כתב משם אביו לחלוק על דברי המגן אברהם, על פי דברי הגמרא במסכת עבודה זרה דף י”ט. הובאו דבריו בספר “מראית העין” לגאון החיד”א.
חילוק יסודי בזה בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה כתב בשולחן ערוך הרב סוף פרק ב’ מהלכות ת”ת, בזה”ל, אם מוציא בשפתיו אע”פ שאינו מבין אפילו פירוש המילות מפני שהוא עם הארץ, ה”ז מקיים מצות ולמדתם וכו’, במה דברים אמורים בתורה שבכתב, אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל. ע”כ.
עיין עוד בדברי המשנה ברורה סימן קנ”ה ס”ק ט’ שכתב כי “מי שאינו יכול ללמוד הלכות ואינו מבין בהם, ילמד כל מה שיודע, וכעת בזמנינו יש כמה ספרים ממאמרי חז”ל מועתקים על לשון אשכנז, ויכול כל אדם לקרות וללמוד בהם”.
מדבריו משמע שיש צורך בסיסי להבין את הנלמד, לכן כתב כי מי שאינו יכול ללמוד הלכות, שיחפש לימוד תורה קל ופשוט שהוא יכול להבין, אולם לא שייך לקרוא תורה בלי להבין.
ואף שבשו”ע הרב הלכות ת”ת פ”ב סי”ג כתב לחלק שאין זה אלא בתורה שבע”פ, אבל תורה שבכתב אם מוציא בשפתיו נחשב לו ללימוד אף אם אינו מבין. בפמ”ג א”א סי’ נ ס”ק ב’ משמע שגם תורה שבכתב לא חשוב לימוד תורה בלי שיבין, כן הוא בא”א בוטאטש סי’ מ”ז שיש צורך להבין גם כאשר קורא תורה שבכתב, וכן הוא משמעות המשנ”ב בסימן נ’ ס”ק ב שכתב כי “בפרט עמי ארצות צריך שיבינו הפירוש כדי שיצאו בזה ידי לימוד ‘מקרא’ ומשנה וגמרא”, משמע שגם תורה שבכתב יש צריך להבין, ואין שכר על קריאה ללא הבנה.
מעלת קריאת זוהר ותהילים אף בלא להבין
יש להוסיף שלמרות שעיקר הלימוד צריך להיות בדברים שהוא מבין, יש מושג ללמוד בלי להבין, כגון בקריאת זוהר כפי שכתב החיד”א בספר שם הגדולים, חלק ב’ מערכת ב’ אות ל”ג בשם האריז”ל שלימוד הזוהר הקדוש מועיל אף שלא ידע מאי קאמר.
וכן בספר פלא יועץ ערך לעז כתב שבקריאת הזוהר ובקריאת תהילים גם אם אינו מבין מה הוא קורא מקובל הוא ומרוצה אצל ה’ יתברך.
מי שאינו מבין מקוצר הבנתו יעסוק בתורה אף שאינו מבין
למרות האמור עד כה במעלת הלימוד בהבנה בלבד, בנוגע לאדם שאיננו זוכה להבין את התורה מקוצר הבנתו, כתב בשו”ע הרב שאדן כזה יעסוק בתורה גם בתורה שבעל פה ללא הבנה, כי לעתיד לבוא יזכה להבינם, וכן כתב בספר חסידים סימן תתשס”ד. והחיד”א (מראית עין ע”ז יט, א) כתב, שמה שאמרו שהלומד ואינו מבין אין נחשב לו ללימוד, זהו דוקא כשאינו משתדל להבין, אבל אם משתדל ואינו מבין נחשב כקיום מצות תלמוד תורה.
כמו כן בספר פלא יועץ ערך לעז כתב שגם מי שאינו מסוגל ללמוד ולהבין ילמד משניות כי בלשון הקודש יש רזין עילאין ובונה בשמים עליותיו ואף אם לא ידע מה קאמר מ”מ קמי שמיא גליא ומעשה ידינו כוננה עלינו. אבל מ”מ יש הפרש בין המבין מה שאומר לאינו מבין, כהפרש האור מן החושך.
