דיני תפילה למי שעובד בלילה וישן במהלך היום

שלום  וברכה לאדון הנכבד, ראשית, אני מעריך מאוד את הקפדתך על זמני העבודה תוך כדי מילוי חובותיך כלפי הבורא, אין ספק שזהו “המתכון” המדויק המביא לאדם סייעתא דשמיא בעולם הזה ובעולם הבא.

עליך למצוא זמן מעט קודם נקודת חצות הלילה או מעט אחריה, לקרוא קריאת שמע ללא ברכת המפיל.[1]

באופן הזה שהיית ער כל הלילה, בעלות השחר (יש לבדוק בלוח השנה לפי מקום מגורך), עליך ליטול ידיים בכלי ג’ פעמים, ואינך מברך על הנטילה.[2]

לגבי תפילת שחרית: אין ספק שהזמן הראוי הוא, בסיום עבודתך קודם לכתך לישון ולהשלים את שינת הלילה, מכיון שלאחר מכן כבר יעבור זמן תפילה וזמן קריאת שמע.

אמנם כשאתה מתפלל תפילה זו, עליך לשים לב להיות ערני כמה שאפשר ולהשתדל לכוון בתפילה, וזאת למרות העייפות המוגברת של הלילה.

אל לך להתפלל תפילת שחרית בזמן הנץ החמה, על חשבון זמני העבודה. ואע”פ שתפלה בנץ מעלה גבוהה, מ”מ מכיון שאתה טרוד בעבודתך, דעתך לא תהיה מיושבת עליך היטב, וגם אין זה נכון מצד חובותיך למקום העבודה.

לגבי תפילת מנחה: לכאורה אין לך שום בעיה להתפלל במשך היום את התפילה שהרי בזמן תפילת מנחה כבר ישנת, ומאידך זהו הזמן שקודם עבודתך.

לגבי תפילת ערבית, הרי תחילת זמנה קודם התחלת עבודתך, ולכתחילה עליך להתפלל קודם בואך לעבודה, אמנם אם לא יצא לך להתפלל קודם לכן, מכל סיבה שהיא להתפלל קודם לכן, מכיון שתפילת ערבית קצרה, ומן הסתם אין בעל הבית דרכו להקפיד על זמן תפילה קצר כ”כ, יש להקל להתפלל על חשבון זמני העבודה[3], וזמנה כל הלילה עד עלות השחר.

כמובן שגם לגבי שאר ענייני עבודת ה’ וקיום המצוות, יש לאזן בחכמה ובתבונה בין חובותיך כלפי הבורא לחובותיך כלפי מקום עבודתך, ובדרך כלל ניתן לתאם בין הדברים ללא כל חשש, באופן שהדברים סותרים ונפגשים אחת עם השני, לא תהיה לך מפלט, אלא לעשות רצון בוראנו, אולם מחמת חשש גזל, עליך להיוועץ על כל שאלה ספציפית במורה הוראה מובהק, כי לפעמים יש הקלות מיוחדות באופנים כאלו, וגם הדבר תלוי בסוג עבודתך.

נשמח לענות על כל שאלה:

הרב מאיר פנחסי

ירושלים עיר הוקדש והמקדש

[1] ע”פ מה שכתב הבן איש חי (פרשת פקודי אות יד) שהנעורים כל הלילה, יאמרו ק”ש של המיטה עם כל הפסוקים מעט קודם חצות, אמנם מכיון שהינך טרוד ועסוק בעבודתך, יש להקל לקורא רק את ג’ הפרשיות של ק”ש ללא הפסוקים שלאחריה.

[2] ע”פ שולחן ערוך (או”ח סימן ד’ סעיף יג).

[3] שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה (סימן קי סעיף ב):

הפועלים שעושין מלאכה אצל בע”ה, אם אינו נותן להם שכר  חוץ מסעודתן, מתפללין י”ח, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם; (י) ואם נותן להם שכר, מתפללין  הביננו. “והאידנא, אין דרך להקפיד בכך, ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו י”ח”. ע”כ. אע,ג דיש להתבונן מזה באופן שבעל הבית אינו יהודי, מ”מ אין דרכו של בעל הבית להקפיד על צורכי פועליו כשעושים כן לא על חשבון העבודה באופן קבוע, כלענ”ד.