שאלה:
שלום הרב האם מותר לי לדחות את יום המקווה?
תשובה:
באופן כללי אין היתר לדחות את יום הטבילה, אומנם במקום חולי, או כשהבעל לא נמצא בעיר, או במקום בושה כגון שעליהם להתארח בליל שבת וליל הטבילה היה ביום זה, וכיוצא מאלו הסיבות החשובות, מותר לדחות כשהדבר נעשה בהסכמת שניהם. ואם יודעת מראש שלא תוכל לטבול ביום זה תתחיל את ספירת הז’ נקיים וההפסק טהרה מאוחר יותר.
מקורות:
בב”י (סי’ קצז) כתב דאע”ג דעל פי הירושלמי טבילה בזמנה מצווה, מ”מ אני אומר דלאו הכי סוגיא דעלמא, אלא כמ”ד טבילה בזמנה אינה מצוה, שהרי אין לך אשה שטובלת כשאין בעלה בעיר. ומ”מ אם בעלה בעיר מצווה עליה לטבול שהרי יהשוע נענש על שביטל את ישראל מפריה ורביה לילה אחד. ואם היא מתאחרת מלטבול כדי לצערו, עבירה היא בידה. ובזוהר כתוב ע”ז שעל מקרה זה מביאה ב”מ רעות רבות לעולם.
גם בשו”ע (יו”ד סי’ קצז סעיף ב’) כתב מרן, אם בעלה בעיר מצווה לטבול בזמנה שלא לבטל מפריה ורביה אפילו לילה אחד.
ומ”מ לדחות את הטבילה כשיש סיבה הכרחית, יש להתיר וכמ”ש בשו”ת רב פעלים ח”ב (חיו”ד סי’ לד), וכן האריך הרחיב בזה מורנו הרב זצ”ל בספרו טהרת הבית ח”ב (עמ’ תמט), להקל באופנים אלו כשיש הסכמת הבעל והאשה גם יחד.
ומ”ש לדחות במקום צניעות: כ”כ בתשובת מהר”י אסאד (יו”ד סי’ רי”ז), לענין אשה בעלת חנות שהיא סוגרת חנותה כל יום בלילה מאוחר ובליל טבילה שצריכה עי”ז לסגור חנותה במוקדם, ועל ידי זה מרגישים הסביבה בטבילתה, והתיר לה הגאון לאחר הטבילה עד ליל שבת שאז ממילא סוגרת חנותה מבעו”י, והוא ע”פ הלכה הנפסקת ביו”ד סו”ס קצ”ח שצריך שיהיה טבילתה והליכתה בצניעות שלא ירגישו בה. וכן פסק בשו”ת שבט הלוי חלק ה (סימן קיח), ובס’ טהרת הבית שם. ומקור הדברים ברמ”א (יו”ד סו”ס קצ”ח) דנהגו הנשים להסתיר טבילתן.
וע”ע בשו”ת תורה לשמה (סי’ קמב) שאין לדחות הטבילה אפילו בימים שהמקובלים החמירו בהם שלא לשמש, עכ”ז לא ידחו המצווה, ושכן דעת רבנו האריז”ל.
