גידול ארנבת בבית

שאלה:

שלום, האם מותר לגדל ארנבת בבית??
(חבר אמר לי שדעת הרב עובדיה יוסף שאסור לגדל,) רציתי לברר זאת אצלכם באתר שאתם מצהירים שאתם פוסקים כמו הרב עובדיה זצוק”ל.
והאם יש להקל אם גידול הארנבת הוא לצורך ריפוי ועיסוק לילד בן 6 שיש לו בעיה ריגשית וההתעסקות עם הארנבת יכולה לעזור לו.

תשובה:

מותר לגדל בבית ארנבת וכן שאר בעלי חיים אפילו טמאים לצורך “תרפיה” – ריפוי ועיסוק, ואין בזה שום חשש הילכתי, רק שיש להקפיד מאוד על זמני אכילתם ושלא יעברו התעללות כל שהיא. 

מקורות:

בבית יוסף (יו”ד סי’ קיז) כתב בשם הארחות חיים להתיר לגדל עופות טמאים, ובלבד שלא יגדל אותם להשתכר. וכ”כ שם הברכ”י (או’ ב’) ושעל זה סמכו להתיר לגדל העופות המדברים. ובכה”ח (שם סק”ה), כתב בשם הלבוש, עופות טמאים שמגדלים אותם בבית משום נוי או שחוק, כגון אלו העופות המדברים – מותר לגדלם, והביא שם בשם המהריק”ש שעל זה סמכו לגדל עופות ובהמות לרכיבה. ומוכח מדבריו דקאי על בהמות טמאות, יעו”ש. ובשו”ת יכין ובועז ח”ב (סי’ כב) התיר לגדל קופים בביתו. וכן מוכח להתיר ממעשה דרבי ורבי פנחס בן יאיר בגמרא חולין (דף ז:).

אלא שמ”מ משום מידת חסידות רבים נמנעים מלגדל בעלי חיים לשם הנאה ותחביב ובפרט אם הם בעלי חיים טמאים, וכמבואר במדרש קהלת רבה (ו, א, יא), יש דברים המרבים הבל, כגון מגדלים קופות סנאים וחולדות. וכן מובא בספר חסידים (סי’ אלף לח): שיש להימנע מלגדל עופות לנוי מפני שמרבים הבל ומה שמוציא עליהם היה לו לתת לעניים. ונראה שזהו משום מידת חסידות, (ודלא כהמהרש”א סוטה (מח.) שאסר מדינא לגדל תוכים שמצפצפים בקולם לנוי, משום שמתענג ומשום חרבן הבית).

ומה גם שבצוואת רבי יהודה החסיד (אזהרת נוספות או’ ח’) כתב אזהרה שלא לגדל תורים ובני יונה בבית, לפי שהבית שיגדלו אותם בהם, או הוא ימות או אחד מבני ביתו. וכן מפורש בספר נגיד מצווה (ריש פרק ב’) בשם רבינו האריז”ל. אולם סוד ה’ ליראיו. ואפשר שכל זה דווקא בתורים ובני יונה ולא בשאר בעלי חיים.

ומ”מ לגדל ארנבת לשם ריפוי ועיסוק הנקרא “תרפיה”, אין בזה בית מיחוש לכל הדעות – לכל הטעמים הנז’ בפוסקים שהרי אין בגידולם משום הבל אלא צורך ממשי. וכן העלה בספר מעשה חושב (סי’ יז) בשם הגר”י זילברשטיין שליט”א שגידול בעלי חיים טמאים בביתו לשם תעסוקה וריפוי, מותרת לכל הדעות.

אולם יזהר מאוד להקפיד על אכילתם שלא יצערם, וכמ”ש הגר”ח פלאג’י בספר צואה מחיים (או’ ה’) והביא שם מעשה שהיה עם רבינו האריז”ל.

ומה שכתב ששמעת בשם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל שאסר, לפי מה שחיפשתי לעת עתה בספריו לא מצאתי שדיבר מזה כלל. ואדרבה אחר שמרן הבית יוסף כתב להתיר הדבר מעיקר הדין וכפי שנתבאר, לא נראה שמורנו הרב זצ”ל יאסור הדבר, ואולי משום מידת חסידות נקט, ומ”מ לצורך ריפוי נראה דאף מידת חסידות ליכא וכפי שנתבאר.