איזה הפטרה קוראים בין ראש השנה לכיפור

שאלה: בחזון עובדיה הלכות ארבעה תעניות עמוד תכו בהערה אות ג’ פסק מרן הרב עובדיה זצ”ל שכאשר ראש השנה חל ביום שני ושלישי (כמו שחל השנה זו תשפ”ב) בשבת שבין ראש השנה ליום כיפורים מפטירים “דרשו”, ואילו ההפטרה “שובה” קוראים בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

השאלה שלי, האם באמת יש לנהוג כן? כיון שמרן השלחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ח הביא ב”סתם” שלעולם קוראים “שובה” בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובשם “ויש אומרים” כמו שכתב בחזון עובדיה הנ”ל. וגם נראה שמנהג העולם (גם אצלנו הספרדים) שבשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים שהוא “שבת תשובה” קוראים בו תמיד “שובה”, ובשבת בין יום הכיפורים לסוכות מפטירים “וידבר דוד”. ולא שמענו שמרן הרב עובדיה זצ”ל נהג אחרת (ואולי כן?).

תשובה:

אכן מנהג הספרדים בארץ ישראל להפטיר לעולם בין ר”ה ליוהכ”פ “שובה ישראל”, וכפי שכתב מרן בבית יוסף (סי’ תכח) דהעיקר לעולם להפטיר הפטרה זו בין ר”ה ליוהכ”פ מכיון שנקראת שבת שובה, וכן סתם בשו”ע. וכן מנהג הספרדים בארץ הקודש שלעולם מפטרין בשבת זו בשובה בין אם חל ר”ה ביום שני ושלישי ובין בשאר ימים, וכפי שהעיד בגודלו הרב כף החיים (סי’ תכח ס”ק מח). וכן היה מנהגו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל.

ומה שכתב בס’ חזו”ע שציינת, היינו דווקא לנוהגים להפטיר בצום גדליה במנחה, אבל אנו הספרדים לא נוהגים כן וכפי שציין שם בשם הרחיד”א. וכן האריך בזה בספרו שו”ת יחוה דעת ח”ה (סי’ מ) שאנו  הספרדים לא מפטירין במנחה כלל, עיי”ש. ולפיכך הדרינן למ”ש מרן בשו”ע.