חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: דרום אמריקה

שאלה:

בחזון עובדיה הלכות ארבעה תעניות עמוד תכו בהערה אות ג’ פסק מרן הרב עובדיה זצ”ל שכאשר ראש השנה חל ביום שני ושלישי (כמו שחל השנה זו תשפ”ב) בשבת שבין ראש השנה ליום כיפורים מפטירים “דרשו”, ואילו ההפטרה “שובה” קוראים בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.
השאלה שלי, האם באמת יש לנהוג כן? כיון שמרן השלחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ח הביא ב”סתם” שלעולם קוראים “שובה” בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובשם “ויש אומרים” כמו שכתב בחזון עובדיה הנ”ל. וגם נראה שמנהג העולם (גם אצלנו הספרדים) שבשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים שהוא “שבת תשובה” קוראים בו תמיד “שובה”, ובשבת בין יום הכיפורים לסוכות מפטירים “וידבר דוד”. ולא שמענו שמרן הרב עובדיה זצ”ל נהג אחרת (ואולי כן?).

תשובה:

אכן מנהג הספרדים בארץ ישראל להפטיר לעולם בין ר”ה ליוהכ”פ “שובה ישראל”, וכפי שכתב מרן בבית יוסף (סי’ תכח) דהעיקר לעולם להפטיר הפטרה זו בין ר”ה ליוהכ”פ מכיון שנקראת שבת שובה, וכן סתם בשו”ע. וכן מנהג הספרדים בארץ הקודש שלעולם מפטרין בשבת זו בשובה בין אם חל ר”ה ביום שני ושלישי ובין בשאר ימים, וכפי שהעיד בגודלו הרב כף החיים (סי’ תכח ס”ק מח). וכן היה מנהגו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל.
ומה שכתב בס’ חזו”ע שציינת, היינו דווקא לנוהגים להפטיר בצום גדליה במנחה, אבל אנו הספרדים לא נוהגים כן וכפי שציין שם בשם הרחיד”א. וכן האריך בזה בספרו שו”ת יחוה דעת ח”ה (סי’ מ) שאנו  הספרדים לא מפטירין במנחה כלל, עיי”ש. ולפיכך הדרינן למ”ש מרן בשו”ע.

שאלה: בחזון עובדיה הלכות ארבעה תעניות עמוד תכו בהערה אות ג’ פסק מרן הרב עובדיה זצ”ל שכאשר ראש השנה חל ביום שני ושלישי (כמו שחל השנה זו תשפ”ב) בשבת שבין ראש השנה ליום כיפורים מפטירים “דרשו”, ואילו ההפטרה “שובה” קוראים בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

השאלה שלי, האם באמת יש לנהוג כן? כיון שמרן השלחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ח הביא ב”סתם” שלעולם קוראים “שובה” בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובשם “ויש אומרים” כמו שכתב בחזון עובדיה הנ”ל. וגם נראה שמנהג העולם (גם אצלנו הספרדים) שבשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים שהוא “שבת תשובה” קוראים בו תמיד “שובה”, ובשבת בין יום הכיפורים לסוכות מפטירים “וידבר דוד”. ולא שמענו שמרן הרב עובדיה זצ”ל נהג אחרת (ואולי כן?).

תשובה:

אכן מנהג הספרדים בארץ ישראל להפטיר לעולם בין ר”ה ליוהכ”פ “שובה ישראל”, וכפי שכתב מרן בבית יוסף (סי’ תכח) דהעיקר לעולם להפטיר הפטרה זו בין ר”ה ליוהכ”פ מכיון שנקראת שבת שובה, וכן סתם בשו”ע. וכן מנהג הספרדים בארץ הקודש שלעולם מפטרין בשבת זו בשובה בין אם חל ר”ה ביום שני ושלישי ובין בשאר ימים, וכפי שהעיד בגודלו הרב כף החיים (סי’ תכח ס”ק מח). וכן היה מנהגו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל.

ומה שכתב בס’ חזו”ע שציינת, היינו דווקא לנוהגים להפטיר בצום גדליה במנחה, אבל אנו הספרדים לא נוהגים כן וכפי שציין שם בשם הרחיד”א. וכן האריך בזה בספרו שו”ת יחוה דעת ח”ה (סי’ מ) שאנו  הספרדים לא מפטירין במנחה כלל, עיי”ש. ולפיכך הדרינן למ”ש מרן בשו”ע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש