שאלה: אם הבן זוג שלי הציע נישואין לפני כחודשיים וקבענו שאנחנו מתחתנים בחודש אפריל / מאי ועדיין לא סגרנו אולם או צלמים וכיוצא בזה, ולפני 4 ימים סבתא שלי נפטרה, רציתי לדעת האם מותר או אסור לפי ההלכה לסגור עכשיו דברים כמו צלמים ואולם?
תשובה: נכון להמתין עד סיום השבעה, אולם לאחר השבעה מותר לך להיערך כרגיל לחתונה.
מקורות: בשולחן ערוך (יורה דעה הלכות אבילות סימן שעד סעיף ו’): כל מי שמתאבל עליו, מתאבל עמו אם מת לו מת. ודוקא בעודו בפניו, אבל שלא בפניו אין צריך לנהוג אבילות; חוץ מאשתו, שאע”פ שמתאבל עליה אינו מתאבל עמה אלא על אביה או על אמה משום כבוד חמיו וחמותו, אבל על אחיה ואחותה או בנה ובתה מאיש אחר, אינו מתאבל עמה. ומ”מ אינו יכול לכופה להתקשט, אבל יכולה למזוג לו הכוס ולהציע לו המטה ולרחוץ פניו ידיו ורגליו. וכן היא אינה מתאבלת עמו, אלא כשמתו חמיה או חמותה, אבל שאר קרוביו שמתו, אינה מתאבלת עמו. עכ”ל.
מיהו כתב הרמ”א: וי”א דהאידנא נוהגין להקל באבלות זה של המתאבלים עמו, דאין זה אלא משום כבוד המתאבלים, ועכשיו נהגו כולם למחול. וכן נוהגין האידנא שלא להתאבל כלל עם המתאבלים (טור בשם הרא”ש והוא בפ’ א”מ ורמב”ן בת”ה והגמי”י פ”א), וכל המחמיר בזה ה אינו אלא מן המתמיהים (הגהות מיימוני פ”ב). ומ”מ נהגו שכל קרובי המת, והפסולין לו לעדות, מראין קצת אבילות בעצמן כל שבוע הראשונה, דהיינו עד אחר שבת הראשון, שאינן רוחצים ואין משנים קצת בגדיהם כמו בשאר שבת (גדולי אוסטרייך נהגו כן). ויש מקומות שנהגו עוד להחמיר בעניינים אחרים, והעיקר כמו שכתבתי. וכל זה בשמועה קרובה, או שהיה אצל המיתה; אבל בשמועה רחוקה, אין לאבילות זה מקום כלל (תמצא הכל מבואר בת”ה סימן רנ”א). ומי שרוצה להחמיר על עצמו להתאבל על מי שאינו צריך, או ללבוש שחורים על קרובו, אין מוחין בידו (הרא”ש כלל כ’ /כ”ז).
וכן הוא מנהג בני ספרד בזמננו שאין מתאבלים עם הז’ קרובים אלא מראים קצת אבלות פניהם, וכמ”ש האחרונים בדעת מרן. ודווקא תוך השבעה אבל לאחר השבעה מותרים הכל כרגיל, ובפרט בהכנות לחתונה שנחשב הכנות לדבר מצווה. וכמ”ש השו”ע (סי’ תקנא ס”ב).
