האם מותר להשתמש ברימונים של ספר תורה לספר הפטרות

מקורות ונימוקים:

במשנה במגילה דף כ”ה: איתא, בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת, בית הכנסת לוקחין תיבה, תיבה לוקחין מטפחות, מטפחות יקחו ספרים, ספרים לוקחין תורה, אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים, ספרים לא יקחו מטפחות, מטפחות לא יקחו תיבה, תיבה לא יקחו בית הכנסת, בית הכנסת לא יקחו את הרחוב, וכן במותריהן, ע”כ.

טעם הדבר פירש רש”י שהוא מפני שמעלין בקודש ולא מורידין, כפי שמבואר מדברי התוספתא: שבצלאל עשה את המשכן, ומשה שהיה גדול ממנו הקימו, מפני שמעלים בקודש. וכן אנו רואים שאין מורידין בקודש ולפיכך מחתות קורח ועדתו, עשו אותם ריקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה’ ויקדשו.

דין זה שמעלים בקודש ואין מורדים אף נפסק להלכה כפי שכתב השולחן ערוך להלכה או”ח סימן קנ”ד סעיף ו’: אין עושין מתיבה כסא לס”ת, אבל מותר לעשות מתיבה גדולה קטנה, וכן מותר לעשות מכסא גדול כסא קטן, אבל אסור לעשות ממנו שרפרף לכסא, וכו’.

והנה כיון שספר הפטרות איננו ספר תורה אלא יש בו דברים נביאים וכתובים בלבד, בלי ספק שקדושתו פחות מקדושת ספר תורה. לפיכך הדבר מתבקש שלא יהיה ניתן להשתמש ברימוני ספר תורה לספר הפטרות ולהורידן מקדושתן.

למרות שהרמ”א בהגהתו לשו”ע או”ח קנ”ד סעיף ח’ כתב, שנהגו ליהנות בכמה הנאות מדברי קדושה, כגון במטפחת של ספרים ושלחן שבבהכ”נ ומעילים של ס”ת. אין ללמוד מכך לנידון דידן, הואיל וטעם הדבר הוא כפי שכתב הרמ”א שם, משום דכיון שנהגו כן, ואי אפשר ליזהר, לב ב”ד מתנה עליהם מעיקרא, כדי שלא יבאו בני אדם לידי תקלה, ואף על גב דלא התנו כאילו התנו דמי, כפי שכתב בתרומת הדשן סימן רע”ג. אם כן אין היתר זה אלא בדבר הנהוג, אולם בנידון השאלה שלפנינו, הרי אין מנהג להשתמש ברימוני ספר תורה לשימושים אחרים, לפיכך לא ניתן לומר שלב בית דין מתנה עליהם מעיקרא שיוכלו להשתמש ברימונים אלו לספר הפטרות או לשימושים אחרים.

כן העלה גם בשו”ת יחווה דעת חלק ג’ סימן י”א, בזה”ל: נראה שאסור להשתמש ברימוני ספרי התורה להניחם בראש ספר ההפטרות, שיש בזה משום הורדה מקדושתם, וכמו שמתבאר בשלחן ערוך סימן קנ”ד סעיף ט’, אלא יש לעשות רימונים מיוחדים לספר ההפטרות, ושיהיה בהם היכר שהם מיוחדים לכך, ואינם דומים כל כך לרימוני ספרי התורה, וכמו שכתב מרן החיד”א בספר לדוד אמת סימן י”ח סעיף ו’ וזו לשונו: והנה בעיר הקודש ירושלים עשו ספר הפטרות בגלילה כעין ספר תורה, וציוה מורינו ורבינו הגאון המופלא רבי אליעזר נחום זצ”ל לשנות צורת הרימונים של ספר ההפטרות שינוי ניכר מרימוני ספרי התורה, וכמדומה שעשאום מנחושת ע”כ. וזהו להגדיל מעלת קדושת ספרי התורה על קדושת ספרי הנביאים, ולהבדיל בין קודש לקודש. וכמו שאמרו במגילה (כ”ג ע”א) מפני מה המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה, מפני כבוד התורה. ופירש רש”י, שלא יהיה כבוד תורה וכבוד נביא שוה.

וכן בסיכום התשובה כתב: מותר להניח ספר ההפטרות בארון הקודש ליד ספרי התורה. אבל אין להשתמש ברימוני ספר התורה להניחם בראש ספר ההפטרות, אלא יש לעשות רימונים מיוחדים לספר ההפטרות.