מקורות ונימוקים:
מעיקר הדין מותר ללווה להשתמש בכספי הלוואה שנוטל מהבנק או מכל גוף אחר לכל מטרה שיראה לנכון, בכללן הענקת מתנות לחבריו. כפי שכתב בספר פתחי חושן חלק א' הלכות הלוואה פרק ב' סעיף י"א.
אולם במקרה בו הלווה נוטל כסף מבנק או מכל גורם אחר בלא לדעת מהיכן לפרוע, מאחר וללווה אסור ללוות כאשר איננו יודע מהיכן יחזיר, כפי שפסק השולחן ערוך חו"מ סימן צ"ז סעיף ד', לכן קבלת מתנות גדולות ממי שאין לו ולווה בשביל כך כסף מהבנק או ממקום אחר, יש בזה משום לפני עוור לא תתן מכשול, שמכשילו בדבר איסור ללוות בלא לדעת מהיכן לשלם, שנקרא רשע כדכתיב "לווה רשע ולא ישלם".
יעויין בדברי הפלא יועץ ערך חוב, ובדברי החפץ חיים בספרו אהבת חסד סוף חלק ב', שהאריכו בתוכחות מוסר, על האיסור ללוות בלא לדעת מהיכן לשלם.
יעויין בזה עוד במה שכתב הגר"א בביאורו לשולחן ערוך חו"מ סימן צ"ז ס"ק ז', שם הביא לדברי המשנה באבות פרק ב' משנה ט', איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם, ולאחר מכן איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם, בכלל הדרך הטובה מנה רבי שמעון את 'הרואה את הנולד' ובדרך רעה מנה את 'הלוה ואינו משלם, שאיננו רואה את הנולד.