חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
תאורה של מכונית משטרה

האם מותר להתלונן במשטרה על רכבים החונים בצורה מפריעה

ארץ השואל: ישראל

שאלה

שלום הרב

אנו גרים במקום שיש חניה משותפת.

לכל דירה יש חניה מסודרת, רק שלאחרונה חלק מהבתים הוסיפו יחידת דיור דבר שהביא לצורך ליותר מקומות חניה, עבור השוכרים.

למעשה חלק מהשוכרים חונים חצי על הכביש גישה לכניסה הכללית וחצי על המדרכה שהינה צרה, הבעיה היא:

  1. חסימה למעבר להולכי רגל ולאופנים של ילדים.
  2. חניה כזו גם מצרה את מרחב הראיה לכניסת רכבים לחניה המשותפת.

ניסיתי לדבר עם המשכירים (בעלי הבתים) שמתנערים ואומרים שבקשו מהם לחנות תקין, שמתי פתקים על הרכבים ואפילו שוחחתי עם חלק שראיתי, אך לא כולם מקבלים. האם הלכתית מותר לי לפנות בנושא – לצורך אכיפה למשטרה?

ידיעת ההלכה, תוציא אותנו מהאי ודאות איך פותרים את הבעיה

תודה רבה

תשובה

שלום וברכה

כפי שבוודאי הנך יודע, לא ניתן לפסוק בדיני ממונות בלא לשמוע שני צדדים,

אולם אציע בפניך את המסגרת ההלכתית סביב המקרה שלך, ולא כפסיקה בדיני ממונות.

הדבר ברור, שגם אם יש מנהג במקומות מסוימים שהדיירים שותקים על הוספת יחידות דיור בבניין, פשוט שאין שתיקתם מהווה הסכמה לשוכרים לתפוס את חניות דיירי הבניין. על כן אין לשוכרים היתר להחנות את רכביהם בחניית הרכוש המשותף של דיירי הבניין, באופן המפריע לכלל דיירי הבניין, אולם לא ניתן לפסוק בלי לשמוע צד שני למטבע כאמור.

לעניין שאלתך על פנייה למשטרה, ככל שהשוכרים חונים את רכביהם בכביש הגישה לחנייה באופן המהווה מפגע, אם הדבר מהווה סכנה, ניתן לפנות למשטרה ולכל גורם אחר על מנת לסלק את הסכנה.

אולם ככל שאין בדבר סכנה מיידית, אלא הדבר מהווה מטרד ומקשה על הדיירים, הדבר תלוי בכך. אם יש לשוכרים טענה כל שהיא, דינה להתברר תחילה בבית הדין.

אולם אם אין להם טענה המצדיקה את מעשיהם, והדבר ברור שהם חונים בשטח משותף בניגוד לדעת רוב בעלי הרכוש המשותף. ניתן לפנות למשטרה לתבוע את סילוק הרכבים מן הרכוש המשותף, על מנת לאכוף את הבעלות הקניינית של דיירי הבניין, אמנם יש להתרות תחילה בשוכרים, שידעו להיזהר מכך, אפשר על ידי תליית מודעה בבניין וכדו’.

בכל מקרה אין היתר לפנייה לערכאות על מנת לברר את הזכות החוקית של השוכרים להחנות את רכביהם, אלא יש צורך לתבוע תחילה לדין תורה. רק במצב בו השוכרים עוברים על דין תורה, או במקרה שהשוכרים מסרבים מראש להגיע לדין תורה, ניתן לפנות לערכאות.

בברכה מרובה

הרב דוד אוחיון

 מקורות ונימוקים:

לפנות למשטרה לסלק רכב שחנה בחנייתו

בגמ’ בבבא מציעא ק”א: הובא מעשה באדם שקנה יין ולא היה לו מקום לאחסנו, פנה לאישה וביקש לשכור ממנה מקום אחסון. משסירבה, הערים עליה – קידשה לו לאשה, ומיד נתנה לו מקום להניח שם את יינו. לאחר שאחסן שם את יינו, שלח לה גט וגירשה. הלכה האשה שכרה פועלים שיוציאו את היין מביתה, ואת שכר הפועלים לקחה מן היין שהניח בביתה. בא המעשה לפני רב הונא בריה דרב יהושע, והצדיק את מעשי האשה. וקרא על זה “כאשר עשה כן יעשה לו גמולו ישוב בראשו”. לא מיבעיא אם הניח את היין בחצר דלא קיימא לאגרא, [דאז מדין עביד איניש לנפשיה רשאית לעשות כן], אלא אפילו חצר דקיימא לאגרא, רשאית לומר לכולי עלמא ניחא לי להשכיר, ולא לאדם זה.

נחלקו הראשונים אם ניתן ללמוד ממעשה זה, שעשה אותו אדם דבר הערמה גמורה, לכל מקרה שהכניס אדם את כליו לביתו או חצירו של חברו שלא ברשותו, שיוכל בעל החצר למכור מקצת מן החפצים ולשכור בדמים אלו פועלים שיוציאו את החפצים החוצה. ר’ ירוחם ס”ל שלא ניתן ללמוד כן לכל מקרה, משום שדווקא במקרה שהטעה ועשה שלא כהוגן אמרינן הכי, ולא בכל מקום שהכניס את פירותיו לחצר חברו שלא ברשות. לכך ס”ל ל’ ירוחם דרק בהכניס כליו לחצר דלא עבידא למיגר רשאי בעל החצר לסלקם משום דעביד דינא לנפשיה. אולם הרמב”ם ס”ל דשפיר איכא למילף מינה לכל מקום שהכניס אדם חפציו שלא ברשות בעל החצר, דרשאי בעל החצר למכור מחפצים אלו, ולשכור בדמים אלו פועלים שיוציאו את החפצים מרשותו.

להלכה פסק השו”ע חושן משפט סימן שי”ט כדברי הרמב”ם, שכל מי שהכניס פירותיו לבית חבירו שלא מדעתו או שהטעהו עד שהכניס פירותיו והניחם והלך, יש לבעל הבית למכור לו מאותם הפירות כדי ליתן שכר הפועלים שמוציאין אותם ומשליכים אותם לשוק. [אמנם נחלקו הפוסקים אם צריך בעל הבית להודיע לבעל הפירות קודם שישליכם לשוק, ע”מ שלא ילכו לאיבוד מחמת הוצאתו אותם החוצה]

מכאן ניתן ללמוד שלאחר התראה תחילה, מותר לסלק רכב החונה בשטח חניה פרטית או חנייה משותפת, ללא שיש לו זכות לכך. יתר על כן מותר אף לנהוג שלא כהוגן על פי ההלכה, כיון שהוא נהג שלא כהוגן, ולשלם לגרר שיגרור את הרכב ואת הוצאות הגרר להוציא מבעל הרכב, אולם אין לפעול אלא במינימום הוצאות עבור בעל הרכב.

אולם בכל מקום בו יש טענות כל שהן לשוכרים, אשר לטענתן מותר להם לחנות את רכבם בשטח בו הם חונים, יש לברר תחילה את הדין בבית דין, ואין לפנות לערכאות על מנת לברר סוגיא זו כמובן, כי איסור הפניה לערכאות ידוע. אף לפנות למשטרה אין היתר כאשר יש לשוכרים טענות הניתנות להתברר בבית דין, והם מעוניינים בכך.

האם מותר למסור את ממון חברו כדי להציל את ממון עצמו

אף שבנידון דידן יש לטעון שאין שייך דין ‘מוסר’, כיון שאין כוונתו להזיק לממון חברו, אלא להציל את ממונו שלו. אין הדבר יוצא מכלל מחלוקת אם מותר למסור את ממון חברו על מנת להציל את ממונו שלו.

כפי שהביא הרמ”א בהגהתו לשו”ע חו”מ סימן שפ”ח סעיף ה’ בזה”ל:

בעלי דין שהיתה ביניהם מריבה על הקרקע או על מטלטלין, זה אומר: שלי, וזה אומר: שלי, עמד אחר מהם ומסרה ביד אנס, מנדין אותו עד שיחזיר הדבר לכמות שהיה ויסלק אנס מביניהם ויעשו דין בישראל. הגה: מכל מקום אין לו דין מסור, אף על פי שהפסיד חבירו ע”י זה הרבה, דלא מקרי מסור אלא במתכוין להזיק, אבל לא במתכוין להוציא את שלו (תשובת מיי’ דנזיקין סימן כ”א ומרדכי פרק הגוזל בתרא בשם ר”א). ויש חולקין וס”ל דמקרי מסור וחייב לשלם לו כל הזיקו, אם לא היה חבירו סרבן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

מדריך למתגייר

מבוא רבים הם החפצים להצטרף לעם היהודי, אולם מעטים הם המצליחים לעבור את מסלול הגיור. הואיל ולא כל המעוניינים להתגייר

לתוכן המלא »

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות: