מקורות ונימוקים:
במדרש תנחומא לפרשת נשא י”ג איתא, “ויהי ביום כלות משה” זהו שאמר הכתוב (משלי כז, יח) נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה. אלא בכל מה שאדם יגע ונותן נפשו על הדבר אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכרו, לכך נאמר נוצר תאנה יאכל פריה.
תדע לך שהרי שלמה בונה בית המקדש שנאמר (מלכים א ו) ויבן שלמה את בית ה’, ובשביל שנתן דוד נפשו על בנין בית המקדש שנאמר (תהלים קלב) זכור ה’ לדוד את כל ענותו אשר נשבע לה’ וגו’ אם אבא באהל ביתי וגו’ עד אמצא מקום וגו’ לא קפח הקדוש ברוך הוא את שכרו אלא הכתיבו על שמו, שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וכי דוד חנכו והרי שלמה חנכו אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו נקרא על שמו, הוי יפה אמר שלמה נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד.
כן אתה מוצא במשכן שאע”פ שכל ישראל עשו אותו ונתנו נפשם ועשו את המשכן כל ישראל נתנדבו כל הנשים טוו את העזים וכן כתיב שמות לו ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה, וכן בשמות ל”ו ויעש בצלאל ואהליאב, ובשביל שנתן משה נפשו עליו נקרא על שמו שנאמר וראה ועשה כתבניתם והלך משה ונתן נפשו על כל דבר ודבר שיעשה כשם שהראה לו הקדוש ברוך הוא בהר כדי שלא יטעו בו לכך כתיב על כל דבר ודבר כאשר צוה ה’ את משה. אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ומשה נתן נפשו על המשכן איני כותבו אלא על שמו שנאמר ויהי ביום כלות משה, הוי נוצר תאנה יאכל פריה.
ובגמרא בפסחים, ובב”ק ל”ח: ובנזיר כ”ג: ובהוריות י’: איתא “אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה”, שבשביל ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו, זכו כלבים לעבד מצואתן עורות לכתוב בהן ספר תורה תפילין ומזוזות. על אחת כמה וכמה שכר בני אדם שעושים את רצון ה’.
אלא שאנו איננו יודעים אימתי יבוא האדם על שכרו ויגיע לכדי הרחבה, שהרי כבר נתקשו חז”ל כיצד הוא צדיק ורע לו רשע וטוב לו, וכן ירמיהו הנביא שאל: “מדוע דרך רשעים צלחה”.
ואף משה רבינו נתקשה בדבר, וביקש הודיעני נא את דרכיך, שמות ל”ג י”ג, ומפרשת הגמ’ בברכות ז’ א, שמשה שאל: “מפני מה יש צדיק ורע לו… ויש רשע וטוב לו”. ודעת ר’ מאיר היא, שלא ניתן לו להבין זאת, והשיב לו הקדוש ברוך הוא: “וחנתי את אשר אחון – אף על פי שאינו הגון” – זה למעלה מבינת אדם.
אולם דבר אחד יודעים אנו כדבר ברור, כי הקב”ה ייסד עולמו על המשפט והצדק, וכפי שכתב בדעת תבונות לרמח”ל, כי הדבר ברור הוא שהקב”ה יסד עולמו על המשפט.
זה לשונו שם: אמר השכל, זה ודאי, שהקב”ה הקים עולמו על המשפט, ומְנַהַגוֹ במשפט ישר ונאמן; וזה הדבר תראי אותו ברור בלי שום ספק, וכמו שהעיד הרועה הנאמן (דברים לב, ד): “הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא”.
אמרה הנשמה: יושר המשפט הזה ועומק העצה השלימה הזאת שזכרת, הוא מה שאני חפצה לשמוע ממך באר היטב, דבר על בוריו.