מה מברכים על פנקייק

שאלה:

מה מברכים על פנקייק?

תשובה: 

פנקייק נעשה מקמח הנילוש בחלב ושמן, לפיכך ברכתו ‘בורא מיני מזונות’.

לא משנה עם איזה מילוי תאכלו אותו יש לברך עליו מזונות, כמובן לא לשכוח ברכה אחרונה “על המחיה ועל הכלכלה”. [שיעור אכילה לברכה אחרונה הוא כזית המשוער ב – 27 גרם].

אם קובע סעודה על פנקייק – כלומר שאוכל שיעור העולה על 204 גרם. ככל שהפנקייק נעשה עבה מעט, צריך לברך המוציא וברכת המזון, אולם אם הפנקייק דק מאוד כעין קרפ צרפתי, גם כאשר אוכל שיעור קביעות סעודה יברך מזונות ועל המחיה.

בתיאבון

מקורות ונימוקים:

פנקייק נחשב פת הבאה בכיסנין שברכתו מזונות

פסק השולחן ערוך או”ח סימן קס”ח, פת הבאה בכיסנין, מברך עליו בורא מיני מזונות, ולאחריו ברכה אחת מעין שלש, ואם אכל ממנו שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו, אף על פי שהוא לא שבע ממנו, מברך עליו המוציא וברכת המזון.

בביאור מהו נקרא פת הבאה בכיסנין, הביא השולחן ערוך שם סעיף ז’ לג’ הדעות בראשונים, וכתב שהלכה כדברים כולם כלומר שאם המאפה עונה על אחת מההגדרות של פת הבאה בכיסנין מברכין עליה מזונות ועל המחיה.

לפיכך פנקייק העשויה מעיסה שעירב בה שמן וחלב וטעמן ניכר בה ברכתו מזונות, כדעת הרמב”ם הסובר שפת הבאה בכיסנין הוא מאפה שנעשה מעיסה שנילושה בדבש או שמן או חלב או מיני תבלין, כאשר טעמם ניכר בעיסה. [יש לציין שבפנקייק הנילוש ברוב חלב ומים אף לפי האשכנזים יש לברך מזונות].

האם שייך קביעות סעודה על פנקייק

בגמרא במסכת ברכות דף ל”ז: מבואר שבמאפה העשוי מבלילה רכה, ישנו חילוק בין מאפה טריתא לבין מאפה טרוקנין העשוי בצורת כובא דארעא. כאשר לדעת הרמב”ם החילוק בין טרוקנין לבין טריתא הוא, שהטרוקנין חייבת בחלה וכאשר קובעים עליו סעודה מברכים המוציא וברכת המזון, אולם טריתא פטורה מחלה ואף אם קובעים עליו סעודה מברכין עליו מזונות ועל המחיה.

כן פסק השולחן ערוך יו”ד סימן שכ”ט סעיף ה’ ובאו”ח סימן קס”ח סעיף ט”ו טרוקנין דהיינו שעושין גומא בכירה ונותנים בה קמח ומים מעורבין בה ונאפה שם, מברך עליו בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש, ואם קבע סעודתו עליו, מברך המוציא ובהמ”ז. אבל טריתא, דהיינו שלוקחין קמח ומים ומערבים אותה ושופכים על הכירה והוא מתפשט ונאפה, אין עליו תורת לחם כלל ואין מברכים עליו אלא בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש,  ואפי’ קבע סעודתו עליו.

למרות שהמגן אברהם כתב לחוש לדעת הטור החולק על הרמב”ם וסובר שאף בטוריתא אם קבע עליו סעודה יברך המוציא, לדעת השולחן ערוך אין הדין כך, אלא בטוריתא אף אם קבע סעודה יברך מזונות ועל המחיה.

לפיכך למעשה בנידון פנקייק שבלילתו רכה, אם עשאו דק דק כעין קרפ צרפתי וכדו’ שהבלילה רק מתפשטת ולא נערמת לגובה כלל, ברכתו מזונות ועל המחיה גם כאשר קבע סעודתו עליה, אולם אם עשאו עבה מעט והבלילה נאפית בתוך גומא, אם קובע עליו סעודה כלומר בשיעור 204 גרם ויותר יברך המוציא וברכת המזון.