חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

ה: “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, בשנה מעוברת, מתחיל מאדר א’ או רק מאדר ב’?

תשובה:

בה: נחלקו בזה רבותינו האחרונים, וראוי להיות בשמחה, כיון שבין כה הרי “טוב לב משתה תמיד” (משלי ט”ו ט”ו) כמו שהכריע הרמ”א לענין עשיית סעודה בפורים קטן.

 

מקורות:

הנה נחלקו האחרונים האם דין “משנכנס אדר מרבים בשמחה” (תענית דף כ”ט ע”א) שמראה דבריא מזליה, אם הוא גם אדר א’ או רק לאדר ב’”

החת”ס בתשובה חו”מ ס’ כ’ (בחתימה) נקט דהיינו גם באדר א’, וכן נקט הגאון המהרש”ק בספר בנין שלמה על הרמב”ם פ”ד מהל’ מגילה סוף הל’ י”א (בחתימה לדיני מגילה), וכן הוא בשפת אמת בליקוטים לר”ח, ובהגהות מוהר”ר עזריאל מקורטישין לפירוש הרמ”ז על הזוה”ק פרשת שופטים עמ’ קי”ז, ובשו”ת משנה שכיר ח”ב סי’ רל”ד אות ב’ בשם ספר יוסף לקח למקובל רבי אליעזר אשכנזי ז”ל על מגילת אסתר בהקדמתו, ובספ יהודה יעלה עה”ת סוף פרשת תצוה בדרוש לפורים דף קמ”ז ע”ב, ובעבודת אהרן פיינזילבר על תענית שם, וכ”כ בספר דרך שמחה להגרח”ק עמ’ פק”ח, ובשו”ת משנה הלכות חי”ב סי’ ו’ וחי”ג סי’ ק”ו וחט”ז סי’ ל”ב, ובשו”ת בצל החכמה  ובשו”ת ודרשת וחקרת ח”ה סי’ ס”ד, ובספר אוסרי לגפן חי”ב כרך א’ בדרשה א’ לשובבי”ם אות ד’, ובספר שערי ציון אוהב ציון ח”א סי’ י”ט סוף אות א’ בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (וכן הוא בספר הליכות והנהגות הגריש”א חלק פורים מהדורת תשס”ה עמ’ ג’ ובספר פניני הימים סי’ א’), ועוד.

ומאידך בשו”ת שאילת יעב”ץ ח”ב סי’ פ”ח ובהגהותיו בתענית שם, ובבית עובד תיקון לפורים דף קע”ז ע”ב, והחבי”ף במועד לכל חי פלאג’י סי’ ל”א אות נ”ב, ובשו”ת תשובה מאהבה ח”ב סי’ ש”א, ובשו”ת בית נפתלי סי’ ל”ג, ובשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ק”ח אות י”ג (ואולם בחי”א סי’ ע”ר אות ב’ כתב בשם החזו”א לאידך גיסא), ובספר חשוקי חמד מגילה עמ’ ע”ז בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (דלא כפי שהזכרנו לעיל בשמו, ועיין גם ספר יבקשו מפיהו ח”ב שער א’ הערה ג’), ובשו”ת אור לציון ח”ד פרק נ”ג סי’ ו’, ועוד, סבר”י מרנ”ן דבשנה מעוברת נאמר דין זה רק על אדר שני.

ועיין מש”כ בזה מרן הראש”ל שליט”א בספר ילקו”י פורים עמ’ קצ”ג (ושם רצה לתלות בטעמים השונים שנאמרו לענין “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, ולכאו’ רצונו לומר, דאם לפי הטעם שכתוב ברש”י בתענית שם שהוא משום ש”ימי ניסים היו לישראל”, א”כ העיקר הוא אדר ב’ מאחר שהוא נקבע לחודש שבו מצוות פורים זכר לנס, ואם הטעם הוא משום מזל החודש שהוא “החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה”, א”כ יתכן שגם אדר א’ הוא בכלל מזל טוב לישראל, אלא דכמובן יש לומר נמי לאידך גיסא ואכמ”ל), וראה גם בדברי בנו הגר”ע ברי”צ שליט”א בקובץ משנת יוסף ט”ו סי’ ס”ט עמ’ מ”א, וע”ע במה שכתב אחד מיקרי בוגרי בית מדרשנו הרה”ג ר’ יוחאי רז שליט”א ספרו עטרת זהב פרק א’ הערה ד’, ואחד מבחירי בית מדרשנו הרה”ג ר’ שמואל כהן שליט”א בספר “בתורתו” על חו”ק ח”ב עמ’ תתקמ”ח (ואח”כ נדפס בספרו חתן ותורה עמ’ רי”ד), ותמנ”ע היתה לכתוב בנושא הלזה לעתות כאל.

אלא שכמובן הדבר תלוי גם בשאלה צדדית, לגבי ה”מזל” של חודש אדר, וכתבנו בזה במקום אחר.

שאלה: “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, בשנה מעוברת, מתחיל מאדר א’ או רק מאדר ב’?

תשובה: נחלקו בזה רבותינו האחרונים, וראוי להיות בשמחה, כיון שבין כה הרי “טוב לב משתה תמיד” (משלי ט”ו ט”ו) כמו שהכריע הרמ”א לענין עשיית סעודה בפורים קטן.

 

מקורות:

הנה נחלקו האחרונים האם דין “משנכנס אדר מרבים בשמחה” (תענית דף כ”ט ע”א) שמראה דבריא מזליה, אם הוא גם אדר א’ או רק לאדר ב'”

החת”ס בתשובה חו”מ ס’ כ’ (בחתימה) נקט דהיינו גם באדר א’, וכן נקט הגאון המהרש”ק בספר בנין שלמה על הרמב”ם פ”ד מהל’ מגילה סוף הל’ י”א (בחתימה לדיני מגילה), וכן הוא בשפת אמת בליקוטים לר”ח, ובהגהות מוהר”ר עזריאל מקורטישין לפירוש הרמ”ז על הזוה”ק פרשת שופטים עמ’ קי”ז, ובשו”ת משנה שכיר חאו”ח ח”ב סי’ רל”ד אות ב’ בשם ספר יוסף לקח למקובל רבי אליעזר אשכנזי ז”ל על מגילת אסתר בהקדמתו, ובספר יהודה יעלה עה”ת סוף פרשת תצוה בדרוש לפורים דף קמ”ז ע”ב, ובעבודת אהרן פיינזילבר על תענית שם, וכ”כ בספר דרך שמחה להגרח”ק עמ’ פק”ח, ובשו”ת משנה הלכות חי”ב סי’ ו’ וחי”ג סי’ ק”ו וחט”ז סי’ ל”ב, ובשו”ת בצל החכמה  ובשו”ת ודרשת וחקרת ח”ה סי’ ס”ד, ובספר אוסרי לגפן חי”ב כרך א’ בדרשה א’ לשובבי”ם אות ד’, ובספר שערי ציון אוהב ציון ח”א סי’ י”ט סוף אות א’ בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (וכן הוא בספר הליכות והנהגות הגריש”א חלק פורים מהדורת תשס”ה עמ’ ג’ ובספר פניני הימים סי’ א’), ועוד.

ומאידך בשו”ת שאילת יעב”ץ ח”ב סי’ פ”ח ובהגהותיו בתענית שם, ובבית עובד תיקון לפורים דף קע”ז ע”ב, והחבי”ף במועד לכל חי פלאג’י סי’ ל”א אות נ”ב, ובשו”ת תשובה מאהבה ח”ב סי’ ש”א, ובשו”ת בית נפתלי סי’ ל”ג, ובשו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ק”ח אות י”ג (ואולם בחי”א סי’ ע”ר אות ב’ כתב בשם החזו”א לאידך גיסא), ובספר חשוקי חמד מגילה עמ’ ע”ז בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל (דלא כפי שהזכרנו לעיל בשמו, ועיין גם ספר יבקשו מפיהו ח”ב שער א’ הערה ג’), ובשו”ת אור לציון ח”ד פרק נ”ג סי’ ו’, ועוד, סבר”י מרנ”ן דבשנה מעוברת נאמר דין זה רק על אדר שני.

ובחשוקי חמד על מגילה דף ו’ ע”ב מביא בזה מהגר”ש דבליצקי זצ”ל אמר שהנידון אם מרבים במשחה כבר מאדר א’, תלוי בב’ השיטות ברמ”א סי’ תרצ”ז אם יש דין של שמחה בפורים קטן, שי”א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי”ד שבאדר ראשון, וכתב הרמ”א ואין נוהגין כן, מ”מ ירבה קצת בסעודה. עיי”ש. וי”ל.

ועיין מש”כ בזה מרן הראש”ל שליט”א בספר ילקו”י פורים עמ’ קצ”ג (ושם רצה לתלות בטעמים השונים שנאמרו לענין “משנכנס אדר מרבים בשמחה”, ולכאו’ רצונו לומר, דאם לפי הטעם שכתוב ברש”י בתענית שם שהוא משום ש”ימי ניסים היו לישראל”, א”כ העיקר הוא אדר ב’ מאחר שהוא נקבע לחודש שבו מצוות פורים זכר לנס, ואם הטעם הוא משום מזל החודש שהוא “החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה”, א”כ יתכן שגם אדר א’ הוא בכלל מזל טוב לישראל, אלא דכמובן יש לומר נמי לאידך גיסא ואכמ”ל), וראה גם בדברי בנו הגר”ע ברי”צ שליט”א בקובץ משנת יוסף ט”ו סי’ ס”ט עמ’ מ”א, וע”ע במה שכתב אחד מיקרי בוגרי בית מדרשנו הרה”ג ר’ יוחאי רז שליט”א ספרו עטרת זהב פרק א’ הערה ד’, ואחד מבחירי בית מדרשנו הרה”ג ר’ שמואל כהן שליט”א בספר “בתורתו” על חו”ק ח”ב עמ’ תתקמ”ח (ואח”כ נדפס בספרו חתן ותורה עמ’ רי”ד), ותמנ”ע היתה לכתוב בנושא הלזה לעתות כאל.

אלא שכמובן הדבר תלוי גם בשאלה צדדית, לגבי ה”מזל” של חודש אדר, וכתבנו בזה במקום אחר.

2 תגובות

    1. מהדורת מכון ירושלים, חלק או”ח ח”ב סי’ רל”ד סוף אות ב’ ד”ה וכעת, עמוד תס”א, בטור הראשון (שני שורות לפני סוף הטור, וממשיך בטור השני באותו עמוד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

בית האסורים
הרה"ג דוד אוחיון

חייו של יוסף בבית האסורים

מקורות ונימוקים: בראשית פרק לט, כ-כג: (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי־שָׁ֖ם

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש