השאלה: יש לי טיסה לתפוס ביום טוב שני. האם יש דרך שאני יכול לתפוס
את הטיסה בלי לחלל יום טוב?
תשובה: אין היתר לטוס ביום טוב שני, משום תחומין ומשום זלזול ביום טוב שני ועובדין דחול. וכן משום הנאה ממעשה הגוי. ואף שראיתי למי שרצה להתיר בשעת דוחק גדול. מ”מ אין ראוי לסמוך על זה להלכה ולמעשה.
מקורות:
א). משום איסור תחומין: ביום טוב שני נוהג איסור תחומין וכמ”ש הטור (סי’ תקכו) בשם בה”ג, ופסקו השו”ע (שם סעיף ו’) ורק ללוות את הנפטר התירו אפילו חוץ לתחום מפני הכבוד בלבד, דכחול שויוהו רבנן.
ואף דמעל עשרה הוי ספק אם איכא תחומין ובגמ’ עירובין (מג.) לא איפשטא, ומשום כן בספיקו אזלינן לקולא וכמ”ש השו”ע (סימן תד ס”א), מ”מ כ”ז לענין אלפיים אמה דהוי דרבנן, אבל לענין חוץ מי”ב מיל, יש להחמיר דהוי דאורייתא וכמ”ש שם הרמ”א. ואע”ג שההולך בימים ובנהרות חוץ לי”ב מיל הוי דרבנן כיון שאינו דומה לדגלי מדבר, מ”מ איסורא דרבנן מיהא איכא. ועוד, דבנסיעה עד שדה התעופה ברוב הפעמים איכא חוץ לאלפיים אמה ופעמים אך חוץ לי”ב אמה ותלוי במרחק השדה ממקום מוצאו.
ב). איסור זילותא דיום טוב: כתב השו”ע (סימן תקכו ס”ז) המלווים את המת אסורים לרכב על בהמה אפילו ביום טוב שני, ואפילו האבלים, אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם ביום טוב שני לרכב ע”ג בהמה. עכ”ד. ובמ”ב (ס”ק לח) כתב, דאפילו אין עוד מלווים כלל אלא אלו, אין להתיר ואפילו הם האבלים בעצמם. ואע”ג דרכיבה ע”ג בהמה בשבת ויו”ט איסורו משום שבות, מ”מ אין להתיר אפילו איסור שבות ביו”ט שני וכמ”ש הרמב”ם (פ”א מהל’ יו”ט) שהיו מנדים מי שמזלזל בו ואפילו בדברים שאסורים משום שבות, והוא מגמ’ פסחים (נב:) ושו”ע (סי’ תצה ס”א). ומיניה נמי לנד”ד דאף אם יהודי יסיעו עד לשדה התעופה ומשום יבקש מהגוי שייקח לו את המזוודות, אין להתיר דהוי איסור שבות, ועוד, דאין לך זלזול גדול מזה. וכתבו המג”א הא”ר והגר”ז הב”ד המ”ב (ס”ק לז) דברכיבה איכא זילותא דיום טוב טפי מהליכה ברגליו.
וגם יש לדון בכה”ג משום ‘עובדין דחול’ בזה שהוא נכנס לרכב ומשתתף בנסיעתו, וגם לאו כו”ע דינא גמירי שאין בזה איסור ובכה”ג גופא איכא משום עובדין דחול וכמ”ש הרב תפארת ישראל בהקדמתו למתני’ שבת. וכן העלה הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ”ל הובא בספר חזו”ע – יו”ט (עמ’ קלט) שאין להתיר ביו”ט ש”ג לבין חו”ל לנסוע ברכב עם בן א”י, וכן דעת הגרש”ז אויערבאך והגרי”ש אלישיב הוב”ד בספר יו”ט שני כהלכתו (פי”ד הע’ יב).
וכיוצ”ב כתבו האחרונים, דאין לאבלים ללוות ביו”ט שני את המת במכונית אפילו על ידי גוי, ורק לחברא קדישא יש להתיר במספר מצומצם, כשהנהג הוא גוי. וכמ”ש בספר גשה”ח ח”א (עמ’ קס), ובשו”ת באר משה ח”ב (סי’ מה), ובספר חזו”ע – יו”ט (עמ’ קח, ועמ’ קלט).
ג). ועוד יש לצדד בזה לפמ”ש השו”ע (סי’ תצו סעיף ג’) שאם מגיע לחו”ל במקום יישוב שנוהגים שם יו”ט שני, אסור לו לעשות מלאכה משום מקום שנהגו, ואפילו במקום שהיישוב הוא נכרי.
