חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

אנחנו נוהגים בביתנו לנקות את אסלת השירותים כמה פעמים ביום בחומר חיטוי ריחני עם כלור, השאלה היא האם ישנה בעיה בשבת לנקות את אסלת השירותים עם חומר זה, משום הולדת ריח במים וצביעת המים בשבת.

 

תשובה:

מעיקר הדין מותר להשתמש בחומר זה גם בשבת, מאחר ואין כוונתכם להולדת הריח או לצביעת המים אלא לחיטוי האסלה, והוי פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן. עם זאת במידה וקיים חומר זה בלא צבע וריח, עדיף לרכוש אותו לשימוש בשבת, מאחר ולדעת כמה פוסקים חשובים אף פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן אסור.

 

מקורות וציונים:

כתב הט”ז בסוף סימן תקי”א שאסור ליתן ריח טוב לתוך המים שהכהנים רוחצים ידיהם בהם בעלותם לדוכן, מאחר ועושים בכך איסור שמולידים ריח במים העומדים לרחיצה. כמו כן ישנו חשש דאורייתא בצביעה בשבת, כפי שפסק הרמב”ם פרק ט’ מהלכות שבת הלכה י”ג.

משום חששות אלו, כתב בשו”ת קניין תורה חלק ב’ סימן ס”ז, לאסור את הורדת המים באסלה בה מונח סבון צובע וריחני, מאחר ובכך צובע את המים ומוליד בהם ריח.

אולם בשו”ת ציץ אליעזר חלק י”ד סימן מ”ז, בספר אור לציון חלק א’ סימן כ”ט ובספר חזון עובדיה שבת חלק ה’ עמוד כ”ח כתב להתיר שימוש בסבון ריחני שבאסלה בצירוף כמה היתרים.

ראשית כתבו לדון את הנידון שלפנינו כנידון דרבנן מאחר ואין המים נועדים להתקיים, אלא להישטף תוך זמן קצר, נוסף לכך אין בכוח המים הצבועים לצבוע דבר אחר לפיכך אין בהם איסור צובע מדאוריי’. לפיכך כל הנידון בצביעה באמצעות סבון הנשטף במים הינו חשש איסור דרבנן של צובע ומוליד ריח שהוא מעיקרו איסור דרבנן.

הואיל וכך שיסוד האיסור הוא דרבנן, מאחר וכל פעולת הסבון נוצרת בגרמא ע”י הורדת המים ולא באופן ישיר על ידי מעשה האדם, הו”ל תרי דרבנן, ופסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן מותר לכל הדעות. והרי בנידון הורדת מים באסלה בה סבון ריחני הצובע את המים, פעולת הולדת הריח וצביעת המים הו”ל פסיק רישיה בדבר שאינו מתכוון, מאחר והרי כוונת השימוש בסבון הוא לחיטוי וסילוק ריח רע ולא למטרת צביעת המים והולדת ריח טוב במים.

 

אולם בנידון השאלה שלפנינו אין מדובר בסבון הנשטף בגרמא עם הורדת המים במיכל הניאגרה, אלא השאלה היא על שפיכת חומר חיטוי בידים על האסלה הגורם להולדת ריח וצביעת המים. לפיכך בנידון זה לא נוכל לומר כי הוי תרי דרבנן, שהרי אין הדבר נעשה בגרמא אלא בידים ממש.

הואיל וכך התשובה לשאלה זו תלויה ועומדת במחלוקת הפוסקים בנידון פסיק רישיה בחד דרבנן, שלדעת המגן אברהם החתם סופר המשנה ברורה הדבר אסור, אולם לדעת תרומת הדשן ועוד פוסקים רבים הדבר מותר.

 

לפיכך לעניין מעשה מעיקר הדין ניתן לשפוך חומר חיטוי על האסלה בשבת למטרת חיטוי, למרות שעל ידי כך נצבעים המים ואף מקבלים ריח, זאת מאחר והו”ל דבר שאינו מתכוון בדרבנן. וכבר העלה בשו”ת יביע אומר חלק ד’ או”ח סימן ל”ד [אותיות כ”ו ל”א – ל”ב] כי הדבר מותר מעיקר הדין.

אולם במידת האפשר יש להשתמש בחומר חיטוי נטול ריח וצבע, על מנת לחוש לכתחילה לדעות האוסרים דבר שאינו מתכוון בחד דרבנן, כפי שכתב אף בשו”ת יביע אומר כי במידת האפשר יש לסגור את ברז כניסת המים הקרים לדוד השמש בשבת על מנת לחוש לדעות הפוסקים האוסרים דבר שאינו מתכוון בשבת בחד דרבנן.

שאלה:

אנחנו נוהגים בביתנו לנקות את אסלת השירותים כמה פעמים ביום בחומר חיטוי ריחני עם כלור, השאלה היא האם ישנה בעיה בשבת לנקות את אסלת השירותים עם חומר זה, משום הולדת ריח במים וצביעת המים בשבת.

 

תשובה:

מעיקר הדין מותר להשתמש בחומר זה גם בשבת, מאחר ואין כוונתכם להולדת הריח או לצביעת המים אלא לחיטוי האסלה, והוי פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן. עם זאת במידה וקיים חומר זה בלא צבע וריח, עדיף לרכוש אותו לשימוש בשבת, מאחר ולדעת כמה פוסקים חשובים אף פסיק רישא דלא איכפת ליה בדרבנן אסור.

 

מקורות וציונים:

כתב הט”ז בסוף סימן תקי”א שאסור ליתן ריח טוב לתוך המים שהכהנים רוחצים ידיהם בהם בעלותם לדוכן, מאחר ועושים בכך איסור שמולידים ריח במים העומדים לרחיצה. כמו כן ישנו חשש דאורייתא בצביעה בשבת, כפי שפסק הרמב”ם פרק ט’ מהלכות שבת הלכה י”ג.

משום חששות אלו, כתב בשו”ת קניין תורה חלק ב’ סימן ס”ז, לאסור את הורדת המים באסלה בה מונח סבון צובע וריחני, מאחר ובכך צובע את המים ומוליד בהם ריח.

אולם בשו”ת ציץ אליעזר חלק י”ד סימן מ”ז, בספר אור לציון חלק א’ סימן כ”ט ובספר חזון עובדיה שבת חלק ה’ עמוד כ”ח כתב להתיר שימוש בסבון ריחני שבאסלה בצירוף כמה היתרים.

ראשית כתבו לדון את הנידון שלפנינו כנידון דרבנן מאחר ואין המים נועדים להתקיים, אלא להישטף תוך זמן קצר, נוסף לכך אין בכוח המים הצבועים לצבוע דבר אחר לפיכך אין בהם איסור צובע מדאוריי’. לפיכך כל הנידון בצביעה באמצעות סבון הנשטף במים הינו חשש איסור דרבנן של צובע ומוליד ריח שהוא מעיקרו איסור דרבנן.

הואיל וכך שיסוד האיסור הוא דרבנן, מאחר וכל פעולת הסבון נוצרת בגרמא ע”י הורדת המים ולא באופן ישיר על ידי מעשה האדם, הו”ל תרי דרבנן, ופסיק רישא דלא ניחא ליה בתרי דרבנן מותר לכל הדעות. והרי בנידון הורדת מים באסלה בה סבון ריחני הצובע את המים, פעולת הולדת הריח וצביעת המים הו”ל פסיק רישיה בדבר שאינו מתכוון, מאחר והרי כוונת השימוש בסבון הוא לחיטוי וסילוק ריח רע ולא למטרת צביעת המים והולדת ריח טוב במים.

 

אולם בנידון השאלה שלפנינו אין מדובר בסבון הנשטף בגרמא עם הורדת המים במיכל הניאגרה, אלא השאלה היא על שפיכת חומר חיטוי בידים על האסלה הגורם להולדת ריח וצביעת המים. לפיכך בנידון זה לא נוכל לומר כי הוי תרי דרבנן, שהרי אין הדבר נעשה בגרמא אלא בידים ממש.

הואיל וכך התשובה לשאלה זו תלויה ועומדת במחלוקת הפוסקים בנידון פסיק רישיה בחד דרבנן, שלדעת המגן אברהם החתם סופר המשנה ברורה הדבר אסור, אולם לדעת תרומת הדשן ועוד פוסקים רבים הדבר מותר.

 

לפיכך לעניין מעשה מעיקר הדין ניתן לשפוך חומר חיטוי על האסלה בשבת למטרת חיטוי, למרות שעל ידי כך נצבעים המים ואף מקבלים ריח, זאת מאחר והו”ל דבר שאינו מתכוון בדרבנן. וכבר העלה בשו”ת יביע אומר חלק ד’ או”ח סימן ל”ד [אותיות כ”ו ל”א – ל”ב] כי הדבר מותר מעיקר הדין.

אולם במידת האפשר יש להשתמש בחומר חיטוי נטול ריח וצבע, על מנת לחוש לכתחילה לדעות האוסרים דבר שאינו מתכוון בחד דרבנן, כפי שכתב אף בשו”ת יביע אומר כי במידת האפשר יש לסגור את ברז כניסת המים הקרים לדוד השמש בשבת על מנת לחוש לדעות הפוסקים האוסרים דבר שאינו מתכוון בשבת בחד דרבנן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש